בבריסל מתכנסים היום חברי מועצת הנציבים של האיחוד האירופי, בראשות נשיאת הנציבות אורסולה פון דר ליין, לפתיחת המהלך להטלת סנקציות על ישראל. הגוף כולל נציגים מ-27 מדינות החברות באיחוד, כל אחד אחראי על תחום ייעודי לתקופה של חמש שנים, והם פועלים יחד כדרג הפוליטי העליון של הנציבות. למרות הדרישה לסנקציות, באירופה יש גם מדינות שמתנגדות למהלך.
שלושה צעדים עיקריים
בהתאם לדבריה של פון דר ליין בפרלמנט האירופי בשבוע שעבר, צפויה המועצה לאשר מסמך המגדיר שלושה צעדים עיקריים: עצירת מימון אירופי לגופים ישראלים, למעט "יד ושם" וארגוני חברה אזרחית; המלצה למועצת שרי החוץ להפעיל סנקציות אישיות על "שרים קיצוניים", בהם בן גביר וסמוטריץ', וכן על מתנחלים אלימים; והצעה להשעות חלק מסעיפי הסכמי הסחר בין האיחוד לישראל. לפי הדיווחים, נבחנת גם אפשרות להטיל מכסים על מוצרי מזון שמקורם בישראל.
לנושא התקציבי של הפסקת העברות כספים יש לנציבות סמכות בלעדית, מאחר שמדובר בכמה עשרות מיליוני אירו בשנה בלבד. לעומת זאת, בכל הנוגע לסנקציות על גורמים פוליטיים ולהגבלות סחר, בידי הנציבות רק יכולת להציע ולהניע את הדיון, וההכרעה הסופית תלויה במדינות החברות.
המדינות שיעמדו לצד ישראל
כדי לאשר את ההמלצות במועצת שרי החוץ, נדרש רוב מיוחד: שני שלישים מהמדינות החברות וגם תמיכה המייצגת שני שלישים מאזרחי האיחוד. נכון לעכשיו, איטליה וגרמניה טרם הביעו נכונות לתמוך במהלך, ואילו קרואטיה, רומניה, יוון, הונגריה, צ'כיה ואוסטריה צפויות להתנגד לסנקציות.
שר החוץ גדעון סער פנה אתמול לנשיאת הנציבות במכתב שהועבר אליה לקראת הדיון: "הצעתך חסרת התקדים, שמעולם לא יושמה נגד שום מדינה אחרת, מהווה ניסיון ברור לפגוע בישראל בעת שאנו עדיין נלחמים במלחמה שנכפתה עלינו בעקבות מתקפת הטרור של 7 באוקטובר".