משרד הבריאות פרסם היום (ג') דוח שמסכם את מצבם של החטופים ששבו מעזה בעסקה האחרונה בתחילת השנה. הדו"ח, שמבוסס על עדותיהם של 12 חטופים ששבו בתחילת השנה, מציג תמונה קשה של תנאי שבי תת-אנושיים בעזה, שכללו בידוד ממושך, הרעבה, הזנחה רפואית מכוונת והתעללות פיזית, מינית ונפשית.
קשיים גופניים ומנטליים
השבים סבלו מנזקים גופניים חמורים - פציעות ירי, רסיסים, נזק עצבי, תת-תזונה קיצונית, פגיעות שמיעה ובעיות נשימה - לצד צלקות נפשיות עמוקות, בהן PTSD, חרדה, דיכאון ואשמת ניצול. תנאי ההחזקה פגעו קשות במצבם הפיזי והנפשי, וחלק מהנזקים נחשבים בלתי הפיכים. ההערכה היא שהמשך השבי של חטופים נוספים מעכב את תהליכי השיקום ומחריף את הטראומה.
הפגנה להשבת חטופים | , צילום: Gili Yaari,FLASH90
החטופים נאלצו לשהות בבידוד חברתי קיצוני, לדוגמא, אחד מהחטופים הוחזק לבדו מעל 50 ימים רצופים בעודו פצוע. שני חטופים נוספים הוחזקו בבידוד מוחלט לתקופות ממושכות של למעלה משנה. שורדי השבי העידו כי לבידוד המתמשך היו השלכות נפשיות חמורות בהן תחושות עזות של חרדה וייאוש, נטישה, אובדן תחושת הזמן והמציאות עד לכדי ניתוק מהעצמי.
קשה לקבוע את ההשפעות לטווח ארוך
לאורך כל שהותם בשבי, החטופים נאלצו לחיות תחת איום מתמשך על חייהם. השובים השתמשו במגוון אמצעים כדי לשמר אווירת פחד ואימה, ובראשם איומים מכוונים בנשק. מספר שורדי שבי תיארו כיצד שוביהם נהגו לפתוח את מנגנוני ההפעלה של רימונים, לספור לאחור ואז לנצור ברגע האחרון, פרקטיקה של טרור נפשי מכוון. במרבית המקרים, שורדי השבי העידו כי השובים הפגינו הנאה גלויה מהבהלה והפחד שאחזו בחטופים בעת התעללות עם נשק חם.
עוד נמסר ממשרד הבריאות כי בחלוף כ- 6 חודשים בלבד מאז שחרורם של שורדי השבי, לא ניתן להעריך במלואן את ההשפעות הנפשיות ארוכות הטווח שיותיר בהם השבי. ניכר כי תקופת השבי הממושכת הותירה צלקות נפשיות עמוקות בקרב חלק מהשורדים והשורדות. הטראומה הכפולה שכללה חטיפה אלימה ואובדן היקרים להם, לצד שבי שהתאפיין בדה-הומניזציה, התעללות פיסית, נפשית ומינית, יצרו תסמינים של פחד, עוררות יתר ודריכות בתקופה הראשונה בשבי. בהמשך תקופת השבי העידו השורדים, כי חוו תסמיני דיכאון וייאוש, התקפי חרדה משמעותיים וכן תסמינים חודרניים.