הבוקר (ב'), הממשלה צפויה להצביע על הדחת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, כשבמקביל עיני כולם נשואות להרכב שופטי בג"ץ, שעתיד לדון בעתירות שהוגשו נגד עצם התהליך. על פי תרחיש אחד, וכפי שהמשנה לנשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג, כבר קבע בית המשפט העליון יבחן את ההליך רק לאחר שהצבעת הממשלה תושלם בפועל, על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית.
התרחישים לפיטורי היועמ"שית
בין טענות העותרים, מודגשת הטענה כי מדובר במהלך אישי המכוון נגד בהרב מיארה בלבד, ללא כל שינוי עקרוני במנגנון ההדחה כולו. לדבריהם, הממשלה בחרה "לסמן את המטרה סביב החץ", תוך שהיא מקימה ועדת שרים ייחודית שכל מטרתה הדחת היועצת, במקום לפעול במסגרת מוסדרת ואחידה. מנגד, בתגובתה לבית המשפט טענה המדינה כי "בהרב מיארה מתנהלת כיועצת משפטית לעומתית ובעלת אג'נדה פוליטית, אשר פועלת לסיכול מדיניות הממשלה בעניינים מהותיים ביותר למילוי תפקידה".
שופטי העליון | , צילום: Yonatan Sindel,Flash90
תרחיש אפשרי נוסף הוא ניסיון לגבש הסכמה הדדית שתביא לסיום התהליך ללא הכרעה משפטית תקדימית. עם זאת, האפשרות הזאת נחשבת קלושה. בניגוד לפרישת ראש השב"כ לשעבר רונן בר, שנעשתה ברוח של פשרה, בהרב מיארה לא הביעה כל כוונה להתפטר מרצונה החופשי, וגם לא עומדת ברקע הדרישה להדחתה תקלה חמורה כמו אירוע ביטחוני.
תגובת הממשלה: "לא נמצא מי שיסכים"
סולברג, שכבר ניסה לעודד את הממשלה לשנות כיוון, כתב בהחלטה קודמת כי "ברוח ימים אלו, על מנת לצמצם מחלוקות בעם, יש לבצע את הליך ההדחה בדרך המקובלת". לשיטתו, יש להקפיד על המסלול שהותווה מראש להחלפת יועץ משפטי לממשלה, כלומר באמצעות ועדת האיתור הרגילה ולא בדרך של ועדת שרים זמנית שהתכלית היחידה שלה היא להוציא לפועל את הדחת היועצת הנוכחית.
מנגד, הסבירה הממשלה בתגובתה כי לא נעשה שימוש בוועדת האיתור מאחר ולא נמצא יועץ משפטי לממשלה לשעבר או שר משפטים לשעבר שתומך בהדחה. כלומר, התנאים שנדרשים לצורך הפעלת המסלול המקורי כלל לא התקיימו, והוקמה ועדה אד הוק מתוך אילוץ פוליטי-משפטי.
"שימוע למראית עין בלבד"
בתרחיש שבו בג"ץ יבחר להוציא צו על תנאי, תידרש הממשלה לנמק מדוע אין לקבל את העתירות שהוגשו. מהלך כזה נחשב איתות ברור לכך שבית המשפט מייחס משקל ממשי לטענות שהועלו, וכי ההכרעה הסופית עשויה להטות את הכף נגד ההדחה.
לעומת זאת, אפשרות של דחייה על הסף אינה סבירה מאוד, בשל הרגישות הציבורית והתקדימיות של ההליך. תרחיש אחרון, אך לא בלתי אפשרי, הוא שבית המשפט יקבל את העתירות ויבטל את ההחלטה להדיח את בהרב־מיארה. על פי העותרים, מדובר בתהליך שאינו חוקי מיסודו, שמעודד סחר־מכר פוליטי ומערער את יסודות העצמאות של מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה. בהרב־מיארה עצמה טענה כי מדובר ב"שימוע למראית עין בלבד שאינו עומד בדרישות הדין".