חריג: בעל האשים את אשתו בבגידה והתחרט, זאת הסיבה המפתיעה

לפני כחצי שנה ניתן גט בבית הדין הרבני באשדוד, לאחר שבעל טען כי אשתו ניהלה רומן עם גבר אחר ואף מסר לבית הדין קלטת וידאו שאמורה הייתה לשמש כהוכחה. האישה הכחישה באופן גורף את האשמות הבגידה, אך בחרה להסכים לגירושין כדי להימנע מהתמשכות ההליך. הגט סודר באותו היום, והדיינים כתבו בהחלטה כי האישה "אסורה לבעלה ולבועלה", תוך שהם מציינים את שמות שני הגברים.

היו לי מחשבות שווא

אלא שכמה חודשים בלבד לאחר הגירושין, חזרו בני הזוג לבית הדין, הפעם כשהם מבקשים לשוב ולהינשא. הבעל הסביר כי בזמנו סבל מהתקף מאניה-דפרסיה, היה בלתי מאוזן ולא נטל את התרופות שנרשמו לו. לדבריו, טענותיו הקודמות נגד גרושתו לא נבעו מהמציאות אלא ממחשבות שווא. בית הדין, בראשות הדיין הרב בן ציון ציוני, פתח בבירור מעמיק של נסיבות המקרה.

בניין הרבנות הראשית לישראל בירושלים, צילום: Chaim Goldberg,Flash90

הדיין בחן לעומק את מאפייניה של ההפרעה הנפשית הידועה כמאניה-דפרסיה, התייעץ עם אנשי מקצוע מהתחום הרפואי ודרש מהבעל להמציא חוות דעת רפואית רשמית המעידה על מצבו הבריאותי באותה התקופה. בנוסף, קלטת הווידאו שהוגשה כראיה מרכזית נבחנה מחדש על ידי בית הדין. לאחר עיון במסמכים ובצפייה בחומר המצולם, התברר כי אין בסרטון כל דבר מחשיד או ראיה כלשהי לבגידה.

אדם שאינו מבדיל בין דמיון למציאות

בפסק הדין נכתב: "מאניה דפרסיה היא הפרעה נפשית המתאפיינת בשינויים חדים במצב הרוח ובאנרגיות. בתקופה זו של מאניה עלולות להופיע מחשבות שווא והזיות. זהו מצב פסיכוטי שבו נפגעת היכולת להיות מחובר למציאות". הרב ציוני הסביר כי אדם במצב כזה עלול להאמין שדמיונותיו הם אמת, ולכן "פשוט הוא, שאין בדברים שאמר בזמן שהיה במצב פסיכוטי דין 'שוויא אנפשיה חתיכא לאיסורא' ולכן דינו כדין שוטה".

בהמשך פסק הדין התייחס הדיין גם לתוכן הקלטת: "צפינו בקלטת אותה הציג בבית הדין ונראה לומר כי הצגת הסרטונים הריקים מתוכן מוכיחה קרוב לוודאי שהוא היה שרוי במצב פסיכוטי מסוים באותה שעה". לאור זאת, נקבע כי דברי האיש בעת הגירושין נאמרו כשהוא נתון בבלבול נפשי עמוק, ואינם משקפים הכרה מציאותית.

בית הדין פסק כי לא ניתן לבסס איסור הלכתי על דברים שנאמרו בידי אדם במצב תודעתי משובש. "נראה כי יש להתייחס אל המבקש עת טען כי האישה בגדה בו כאדם שאינו מבדיל בין דמיון למציאות, וממילא נחשב כשוטה. ועל כן אין לאסור עליו את אשתו בשל אמירתו זו". בסיכומו של דבר הותר לבני הזוג לשוב ולהינשא זה לזה.