לקראת הדיון שיתקיים ביום שלישי בבג"ץ סביב מינויו של דוד זיני לראש השב"כ – בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה – מפרסם הבוקר (א') המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) נתוני סקר עדכניים, שמעידים בעיקר עד כמה הציבור הישראלי מפוצל וחסר אמון בכל הנוגע ליחסים בין הרשויות במדינה.
הציבור חצוי: מינוי מקצועי – או מהלך פוליטי?
לפי הסקר, 35% מהישראלים סבורים שמדובר במינוי מקצועי ראוי, בעוד 33% סבורים שנתניהו מונע משיקולים פוליטיים ו־20% מאמינים שמדובר בצעד שנועד להתנגח במערכת המשפט. בקרב הציבור היהודי האחוזים נוטים יותר לכיוון המקצועי (41%), אך בקרב הציבור הערבי כמעט מחצית סבורים כי מדובר בצעד פוליטי מובהק.
היועמ"שית, צילום: Miriam Alster/Flash90
גם סביב חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הציבור חלוק: 46% מאמינים שהנימוק שלה הוא מקצועי, אך שליש מהציבור סבור שמדובר במניע פוליטי. החלוקה הפוליטית חדה – ממצביעי "הדמוקרטים" ועד "יש עתיד" כמעט כולם תומכים בהערכתה המקצועית, אך בימין – רוב מובהק רואה בכך עימות פוליטי עם ראש הממשלה.
בג"ץ מול נתניהו: שבר בין המגזרים
הציבור גם מפולג בנוגע לפסיקת בג"ץ בעניין הדחת ראש השב"כ הקודם: 40% מצדדים בעמדת בית המשפט, ו־36% תומכים בעמדת נתניהו. הפער האידיאולוגי ניכר: חילונים, שמאל ומרכז נוטים לצד בג"ץ, בעוד שדתיים, מסורתיים וימניים סבורים כי ראש הממשלה צדק ובית המשפט חרג מסמכותו.
הממצאים שפורסמו היום לא עוסקים רק בזהותו של ראש שירות הביטחון הכללי הבא – אלא גם במעמדן של שלוש הרשויות המרכזיות במדינה: הרשות המבצעת, מערכת המשפט והייעוץ המשפטי לממשלה. ברקע הדיון המשפטי הקרוב, השסע הציבורי רק מעמיק – והאמון בין הרשויות הולך ומתערער.