האלוף זיני סיים את דרכו בצה"ל: "משיחיות אינה מילת גנאי"

לאחר 33 שנות שירות בצה"ל, אלוף דוד זיני נפרד השבוע מהצבא - בעוד שמינויו המסתמן לראשות השב"כ אינו מתקדם, ונראה כי קיימים קשיים משפטיים שמעכבים את ההליך. מעמד הפרידה נערך ביום רביעי האחרון, במחנה "עליקה" שברמת הגולן, בהשתתפות סגן הרמטכ"ל, אלוף תמיר ידעי, מפקדים, חיילים, משפחות ומוזמנים נוספים. מי שאינו כיבד את זיני בנוכחותו הוא הרמטכ"ל, אייל זמיר.

"אני חש שמחה גדולה על כל מה שזכיתי להיות"

במהלך טקס הפרידה, זיני נשא נאום ארוך שבו התייחס לשנות שירותו ולהשקפת עולמו. "אני מסיים היום ברגשות מעורבים תקופת שירות ארוכה ומשמעותית בצה"ל. אני חש שמחה גדולה על כל מה שזכיתי להיות, לתרום, לפעול ולהיות שותף בכל 32 וחצי שנות שירותי - על זכות שאלפיים שנה התפללו וייחלו לה מיליוני יהודים ואני כננס על גבי ענקים זכיתי לה במנה כפולה ומכופלת", אמר זיני בתחילה.

נתניהו ודוד זיני, צילום: מעיין טואף/לע"מ

"ראשית אפתח בתודה לריבונו של עולם או אם תרצו 'נצח ישראל שלא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם'. תודה על שזיכני להיות בן לעם המיוחד הזה ולהיות בין משרתיו. תודה על שזכיתי להיכנס בשלום ולצאת בשלום בגוף ובנפש. תודה על כל מה שזכיתי וזכתה משפחתי בזכות השירות בצה"ל. זכינו להיות שותפים לתקומת ישראל בארץ ישראל", הוסיף.

לאחר מכן, זיני הוסיף מספר אמירות משמעויות: "ראשית, ראוי שאנו כמפקדים נחדד את משמעות הביטוי 'ממלכתי'. כל אחד מאיתנו מגיע מבית גידול ומבית מדרש שונה. לבית הגידול הזה ישנם מאפיינים חינוכיים ותרבותיים שונים. אנשי רוח ומחנכים שונים. אך מעל כל אלו עומדת הממלכה. האומה. היא המקור והשורש לפועלנו והיא השולחת אותנו למשימתנו. דווקא בשם הממלכתיות חובה עלינו להתווכח ולדון ללא משוא פנים וללא סתימת פיות דרקונית".

"משיחיות אינה מילת גנאי"

עוד אמר: "שנית, לאחרונה עלה המונח 'משיחי' לקידומת השיח. רעיי, משיחיים אנו כולנו, משיחיים כדוד בן גוריון ומשיחיים כאבות המייסדים של האומה שרואה בחזון הגדול של אומתנו בשורה לעולם כולו. אומר לי מהי משיחיות ואומר לך אם משיחי אני. בכל מקרה, משיחיות אינה מילת גנאי. בזכות נקודת הבערה המתמדת הזו אנו שואפי השתלמות מתמדת בכל תחומי חיינו הפרטים והכללים יחד".

"ביהדות מדפי הספרים עמוסים לעייפה בספרים העוסקים במחלוקות"

לבסוף, זיני שיתף מספר תובנות: "אדבר על האמת והשלום או האחווה. לעיתים ישנה מחשבה כי עדיף להניח את סוגיות המחלוקת בצד ובכך ירבה השלום ותצמח האחדות. למען ה'שלום' נוותר על ה'אמת' שכן ה'אמת' צורבת ובעלת פינות חדות. אך לעניות דעתי לא כך הם פני הדברים. ביהדות מדפי הספרים עמוסים לעייפה בספרים העוסקים בעיקר במחלוקות ובדרך בירור האמת, לא בהשטחה".