בית המשפט העליון קבע היום (ד') כי החלטת הממשלה לסיים את כהונת ראש שירות הביטחון הכללי התקבלה "בהליך לא תקין ובניגוד לדין". בין היתר, נקבע כי לא הובאה הסוגייה בפני הוועדה המייעצת למינויים בכירים, לא התקיים שימוע לראש השב"כ, וההחלטה התקבלה כאשר ראש הממשלה מצוי בניגוד עניינים בשל חקירות בעניינם של מקורביו. עם זאת, בית המשפט לא העניק סעד מעשי, נוכח הודעת ראש השב"כ על כוונתו להתפטר.
"ההחלטה התקבלה ללא תשתית עובדתית וללא שימוע"
נשיא העליון, השופט יצחק עמית, הדגיש כי מדובר בהחלטה תקדימית שאין לה אח ורע במערכת השלטונית בישראל. "אין חולק כי הממשלה מוסמכת לסיים כהונת ראש שב"כ", כתב עמית, "אך סמכות זו כפופה לכללי המשפט המינהלי. ההחלטה התקבלה ללא תשתית עובדתית וללא שימוע, ולא ניתן להצדיק אותה בשום אופן נורמטיבי". עוד הדגיש כי "ראש השב"כ הוא שומר סף שתפקידו לשמור על עצמאות השירות ועל עקרונות הדמוקרטיה".
בפסק הדין נקבע כי הממשלה לא הציגה ראיות או דוגמאות קונקרטיות בגינן נטען לאובדן אמון מקצועי מצד ראש הממשלה כלפי ראש השב"כ. השופטים מתחו ביקורת על כך ש"ההחלטה נשענה על טענות עמומות ולא מנומקות", וכי "הוועדה המייעצת לא כונסה, כמתחייב, ולא נערך שימוע כדין". בנוסף ציין הנשיא עמית כי ראש הממשלה פעל תחת ניגוד עניינים בשל חקירות רגישות שבהן מעורבים מקורביו, ואותן ניהל ראש השב"כ בעצמו.
"פיטורי ראש שב"כ הם מהלך תקף, אך עליו להיעשות באופן תקין"
בדעת מיעוט סבר המשנה לנשיא, נעם סולברג, כי לא נדרש פסק דין עקרוני לאור העובדה שראש השב"כ כבר הודיע על פרישתו. עם זאת, הוא קבע כי "פיטורי ראש שב"כ הם מהלך תקף, אך עליו להיעשות באופן תקין, סדור ומבוסס". לדבריו, גם כאשר השופטים נתונים ללחצים פוליטיים, עליהם "לשקול היטב מתי נדרשת הכרעה, ומתי יש להימנע ממנה כדי לשמור על אמון הציבור". השופטת ברק-ארז הוסיפה "תקופה ביטחונית רגישה אינה פוטרת את הממשלה לפעול לפי החוק".