"הוא סיפר שהוא ואמא נסעו להביא את התינוק ושבדרך היה מחבל שירה על אמא"

בזמן שהיישוב ברוכין מתאבל על הפיגוע המזעזע שבו נרצחה בת היישוב, צאלה גז ז"ל, התראיינה חברתה טל לרשת ב' וסיפרה על הרגעים הקשים שבהם הבינה שהתרחש אסון. היא תיארה כיצד, כשהתברר שמשהו קרה, הם הגיעו אל בית המשפחה ושמרו על הילדים, עד שבבוקר הגיע האב, חננאל, ובישר להם על הטרגדיה. "הוא סיפר שהוא ואמא נסעו להביא את התינוק החדש, ובדרך היה מחבל שירה על אמא. הוא אמר שאבא ניסה להציל אותה, שהם עשו הכל, והצליחו להציל את התינוק, אבל את אמא לא".

מודעת אבל צילום: מוצה אזורית שומרון

"רצינו שהילדים לא יקומו ישר לתוך זה"

טל המשיכה וסיפרה שכשהילדים התעוררו הם עדיין לא ידעו מה קרה להוריהם בלילה, החברות האכילו אותם וחיכו שחננאל, שנפצע קל, יבשר לילדיהם על האסון. "רצינו שהם שנייה לא יקומו ישר לתוך זה",היא סיפרה, "הם שאלו איפה אמא, אז אמרנו, היא בבית חולים, הם הלכו להביא את האח החדש, ואז הם עוד התלהבו, וכבר התעסקו באיזה דברים הם מחלקים לחברים לכבוד ההולדת שלו, היינו צריכים למקד אותם". היא המשיכה בסיפור המצמרר וסיפרה ש"האבא נכנס ורגע ישב איתם, ואז הצוות נכנס. בשלב זה הגדול כבר התחיל להבין שאולי משהו קורה".

לשאלה איך מבשרים לילד שאמם נרצחה סיפרה שההנחיות מהשירות הפסיכולוגי מאד ברורים: "ההנחיה הייתה להיות בטוחים שהנקודה הובנה, אז לחזור אותה בכל מיני סוגים של מילים, שאימא לא תהיה, שאימא לא תחזור, שאימא בשמיים. זה היה רגע קשה מנשוא".

אין ביטחון - קוראים לצה"ל ולממשלה להתעשת

טל הוסיפה כי מאז תחילת המלחמה, תושבי האזור אינם חשים ביטחון כשהם נוסעים בכבישים הסמוכים לביתם. לדבריה, לכל נסיעה מצטרפים שיקולים אסטרטגיים, כמו לוודא שבמקרה של פיגוע – תהיה אפשרות למקום מפלט או נתיב מילוט. היא הדגישה כי ברוכין אינה נמצאת בעומק השומרון, אלא ממש מעבר למחסום – בסך הכול 12 דקות מראש העין.