זמיר לא מתיישר עם נתניהו וסמוטריץ': כאן הוא מציב קו אדום

60 ימים לאחר כניסתו של הרמטכ"ל זמיר לתפקיד, הציג היום (ו') צה"ל את תחומי העשייה המרכזיים שעתיד הצבא להתמקד בהם בהמשך השנה. על פי ההודעה, 2025 צפויה להיות "שנת מלחמה", עם דגש מיוחד על זירת עזה ואיראן, לצד שמירה על ההישגים שהושגו והעמקתם בזירות אחרות. בנוסף, בניגוד לעמדת ראש הממשלה, צה"ל מבהיר כי השבת החטופים עומדת בראש סדר העדיפויות שלו, ונחשבת ליעד ראשון במעלה. כמו כן, בעניין הסיוע ההומניטרי, צה"ל שב ומדגיש כי לא יחלק את הסיוע בעצמו, אך גם לא יאפשר לחמאס להשתלט עליו או להביא למצב של רעב בקרב האוכלוסייה בעזה. כזכור, רק בשבוע שעבר סמוטריץ' התעמת עם הרמטכ"ל על הנושא בישיבת הקבינט.

התכנונים להמשך השנה:

רצועת עזה: חמאס מתבצר – צה"ל מגביר את הלחץ

• למרות ההפצצות והפעולות הקרקעיות, חמאס ממשיך לעמוד על עמדותיו ואינו מראה גמישות במשא ומתן.

• בשל כך, צה"ל צפוי להרחיב את מעגלי הלחימה ולהפעיל גיוס מילואים נוסף לצורך המשך הלחץ. המטרה המרכזית נותרה בעינה: הפעלת כוח צבאי משמעותי כדי לקדם הסדר ולהביא להכרעה מול חמאס.

• מאז תחילת מבצע "עוז וחרב", חיסל צה"ל מעל 400 מחבלים וביצע אלפי תקיפות ממוקדות נגד תשתיות טרור.

• באשר לסיוע ההומניטרי, הרמטכ"ל שומר על עמדתו: צה"ל יאפשר את העברת הסיוע – אך לא יהיה אחראי לחלוקתו בפועל.

• לדברי גורם צבאי, "לא נאפשר מצב של רעב ברצועה, אך גם לא ניתן לחמאס להניח יד על הסיוע". עם זאת, נמסר כי צה"ל ימשיך לפעול בהתאם למדיניות שתיקבע על ידי הדרג המדיני.

לבנון: חמישה מוצבים חדשים וחופש פעולה נשמר

• צה"ל מדגיש כי הוא שומר על חופש פעולה מלא מול גבול לבנון, וימשיך לאכוף את הפסקת האש שנכנסה לתוקף ב-27 בנובמבר.

• לדברי הגורם הצבאי, מאז תחילת ההסכם תקף צה"ל כ-350 מטרות בשטח הלבנוני וחיסל למעלה מ-140 מחבלים.

• המרחב ההגנתי בצפון – שבו הוקמו חמישה מוצבים כחלק ממבצע "חיצי צפון" – ממשיך לשמש כקו חיץ מבצעי, שמאפשר שליטה טובה יותר במרחב הגבול ומטרתו לספק מענה מיידי לכל איום.

סוריה: מרחב אבטחה קדמי וניטרול התבססות עוינת

• בגבול הסורי, צה"ל פועל לשמירה על חופש הפעולה האווירי, ולמניעת הברחת אמצעי לחימה מתקדם מאיראן לשטח המדינה.

• במסגרת זו, הוקמו תשעה מוצבים לאורך המרחב שבין דרום רמת הגולן לחרמון – שמאפשרים יצירת אזור חיץ מבוצר. הכוחות שנמצאים בשטח פועלים גם לשבש את שרידי היכולות שנותרו מהצבא הסורי, במטרה למנוע מהן ליפול לידי גורמים עוינים.

• לפי צה"ל, יימשך המאמץ לסכל העברות נשק אסטרטגי ופעילות טרור מצד שלוחות איראניות באזור.

איו"ש: ירידה באיומים – שיתוף פעולה מתמשך עם השב"כ

• בגזרת יהודה ושומרון, ניכרת מגמה של ירידה במספר ההתרעות ובפעולות הטרור בפועל. לדברי גורם צבאי, חלק מההצלחה נזקף לזכות שיתוף פעולה הדוק עם השב"כ – שמוביל לסיכול יוזמות טרור כבר בשלב התכנון.

• במסגרת מבצע "חומת ברזל", שמתמקד בצפון השומרון, חוסלו למעלה מ-100 מחבלים ונעצרו מאות נוספים. עוד מציינים בצה"ל כי הרמדאן האחרון היה מהשקטים בשנים האחרונות, מבחינת רמת האלימות והאיומים הביטחוניים.

אנשי המילואים ומשבר כוח האדם: מאמץ מתמשך תחת עומס כבד

• מאז 7 באוקטובר, מאות אלפי אנשי מילואים כבר שירתו מאות ימי מילואים במגוון תפקידים. בצה"ל מודעים לעומס הרב, וההבטחה היא להפעיל את מערך המילואים בשיקול דעת, מתוך שיקולים מבצעיים בלבד.

• הגורם הצבאי מציין כי מתבצע מאמץ לשפר את התנאים של כלל המשרתים – בסדיר, בקבע ובמילואים – בהתאם לעמדת הרמטכ"ל הקוראת לשוויון בנטל. "מי שתורם יותר – יקבל יותר", אמר.

הנתונים מדגישים את עומק המשבר: חסרים כיום בצה"ל כ-10,000 חיילים, מהם 7,000 לוחמים. על רקע זה, מדגישים בצבא כי עמידה במשימות הלאומיות לא תתאפשר ללא מעטפת מדינית, שתכלול גם חקיקה ואכיפה אזרחית.

גיוס חרדים – צורך מבצעי, לא רק חברתי

העמדה בצה"ל ברורה: גיוס חרדים הוא לא רק עניין עקרוני אלא חיוני לתפקוד הצבא. לפי הגורם הצבאי, הענקת פטור גורף לחרדים תפגע ביכולת המבצעית של צה"ל. לכן, נעשים מאמצים להתאים את המסגרות למגזר החרדי, תוך הוצאת צווי גיוס על פי החוק הקיים. כל זה כחלק מהתפיסה של "אלונקה אחת לכולם".

בניין הכוח: חטיבות חדשות, גמישות מבצעית ותלות מופחתת בחו"ל

תחת הנהגת הרמטכ"ל, פועלים בצה"ל להרחבת הכוח הלוחם:

• תוספת של חטיבת טנקים רביעית.

• הקמת חטיבת חי"ר חדשה.

• החייאת פלוגות הסיור של חיל השריון (פלסר"י), כולל יוזמה להקמת פלסר חרדי ראשון.

• הוספת חטיבות מרחביות בגבולות המדינה.

• ביטול אגף האסטרטגיה והמעגל השלישי, שהתמקד במדינות שאינן גובלות בישראל.

בנוסף, בצה"ל שמים דגש על חיזוק העצמאות התעשייתית הביטחונית: הגדלת מלאי המיירטים וייצור עצמי של אמצעי לחימה חיוניים, לאחר שהתעוררו קשיים באספקה במהלך הלחימה. בהמשך השנה צפויה להתגבש תוכנית רב-שנתית חדשה, שתכלול גם בחינה של הפעלת זרוע היבשה כגיס עצמאי במצבי חירום.