בג"ץ דחה היום (א') שלוש עתירות שהוגשו נגד תוכניתו של המפקד הצבאי להרוס עשרות מבנים במחנה הפליטים ג'נין, במסגרת פעילות שמוגדרת על ידי המדינה כבעלת "צורך ביטחוני מובהק". העתירות הוגשו על ידי האגודה לזכויות האזרח, עיריית ג'נין ותושבים מקומיים, ועסקו בפגיעה בזכויות התושבים, בטענות להיעדר שימוע הוגן, ובאי עמידה בסטנדרטים של המשפט הבינלאומי.
הריסת בית מחבל, ארכיון, צילום: דובר צה"ל
לא היו צריכים להמתין
השופט השמרן נעם סולברג, שצידד בעמדת המדינה, בלט בפסק הדין כאשר הביע הסתייגות גלויה מהרעיון שצה"ל היה אמור להמתין למענה משפטי לפני שיבצע את הפעולה. לדבריו, "משלא ניתן צו ארעי, ולנוכח הצורך הצבאי המובהק והמיידי, לא היה צריך צה"ל להמתין עד למתן החלטה בבקשות למתן צו ביניים".
סולברג אף התריע מפני "ביקורת שיפוטית בזמן אמת בפעילות מבצעית דחופה", שלדבריו עלולה לסכן חיי חיילים. הדברים משקפים תפיסה שלפיה גם בית המשפט העליון מתקשה לאזן בין הפיקוח השיפוטי לבין הרצון שלא לעמוד בדרכה של מערכת הביטחון – גם במחיר של פגיעה באוכלוסייה אזרחית.
צורך צבאי-מבצעי גובר על החובה לשמור על שלמות הרכוש
סולברג, יחד עם השופטת גילה כנפי-שטייניץ, שעמדה בראש ההרכב, והשופטת רות רונן הסכימו לדחות את העתירות, תוך שהם מקבלים את עמדת הצבא בדבר נחיצות הפעולה. כנפי-שטייניץ חזרה על עקרונות עבר של בג"ץ לפיהם "צורך צבאי-מבצעי גובר על החובה לשמור על שלמות הרכוש", והדגישה כי כל מבנה נבחן באופן פרטני.
עם פרסום פסק הדין, קיבלה מערכת הביטחון אור ירוק לבצע את ההריסות המתוכננות, שכוללות פגיעה בעשרות נכסים במחנה הפליטים ג'נין. אף שבית המשפט הכיר בכך שמדובר בפעולה שיש לה השלכות קשות על תושבי האזור, הוא נמנע מהצבת גבולות ברורים לצה"ל. השאלה שנותרה פתוחה היא האם גם בעתיד, בית המשפט יסתפק באמון עקרוני בצבא – או שיידרש לבדיקה מעמיקה יותר של גבולות הכוח המבצעי אל מול זכויות הפרט.