עומר ונקרט, שחזר מהשבי בעזה, התראיין הערב (ה') באולפן של המהדורה המרכזית של כאן חדשות, שם סיפר על החודשים הקשים שבהם הוחזק ועל התחושות עם חידוש הלחימה. בריאיון לטלי מורנו שיתף ונקרט את הדאגה הכבדה שהוא חש כלפי חבריו לשבי, גיא גלבוע דלאל ואביתר דוד, שנותרו בעזה. "ההצלחה והכישלון של החזרת ללחימה תימדד בדבר אחד – החזרת החטופים כמה שיותר מהר", הצהיר.
משהו בי עדיין בשבי
ונקרט תיאר את ההתמודדות האישית שלו עם החזרה לחיים בישראל, לצד הקושי הנפשי שממשיך לרדוף אותו. "אני פה, אבל משהו בי עדיין לא משוחרר עד הסוף. משהו בי עדיין בשבי", אמר בכנות. "אני לא קיבלתי את השחרור המלא, כי כל עוד גיא ואביתר שם, אני עוד בזה. זה לא חברות, זה הרבה יותר מזה. אני חושב עליהם כל רגע, זה מתגלגל למחשבות שלא נותנות לי מנוחה".
עומר ונקרט בחזרה הביתה , צילום: חיים צח/לע"מ
לדבריו, נפילת העסקה וחידוש הלחימה הן רגעים מכריעים שיש להם השלכות כבדות, במיוחד מבחינה נפשית. "היום שלי מלא בעשייה לחזרתם של החטופים. גם כשאביתר וגיא יהיו פה, אם יישארו אנשים בעזה המשימה לא נגמרת. עד שיחזור הבן אדם האחרון, אני עוד שם". הוא הסביר כי "כל דקה היא קריטית. הנפילה קורית ברגע, וזה יכול לקרות בכל רגע. להרים את זה חזרה זה לא אפשרי".
זה הדבר הכי קשה שם
ונקרט שיתף גם על הקושי של השבי עצמו, במיוחד בתקופות שבהן היה לבד. "הכי קשה שם זה החוסר ודאות, אין לך מושג מה קורה. אתה לא חשוף לתקשורת", סיפר. לדבריו, מצא שיטות לעקוב אחר התאריכים ולחשב את הימים שעוברים, אך הבדידות הייתה קשה מנשוא. עם זאת, הוא הופתע מרמת התמיכה הציבורית במאבק להחזרת החטופים: "לרגע לא איבדתי אמונה וסמכתי על העם, אבל לא תיארתי שזה עד כדי כך. שהחיילים שנכנסים פנימה עושים את זה בשבילנו".
את חודשי השבי תיאר ונקרט כתקופה של חוסר ודאות קיצוני, שבה כל רגע היה מאבק מנטלי ופיזי. "היינו סגורים בחדרים קטנים, בלי אור יום, בלי מושג מה קורה בחוץ", סיפר. "השגרה הייתה מורכבת מהישרדות, מחיפוש אחר דרכים לשמור על השפיות. כשאתה לבד, הזמן נמתח בלי סוף, ואתה מחפש עוגנים להיאחז בהם. כשהיינו יחד, זה היה קל יותר – היינו אחד בשביל השני, נותנים כוח". לדבריו, הרגעים הקשים ביותר היו דווקא כשנשמעו פיצוצים מבחוץ, כי אז לא היה ברור אם מדובר בסיכוי לחילוץ או בסכנה חדשה.
בסוף הריאיון שלח מסר אישי לאביתר וגיא: "רוצה להגיד שאני אוהב אותם ומתגעגע אליהם. יש בי עוד משהו שלא יהיה שלם בלעדיהם. מעביר להם מסר שלא יישברו לרגע, אני ממשיך לחזק אותם והם מחזקים אותי. רוצה שהם ידעו שלא אפסיק לשנייה עד שהם יהיו פה".