קונספירציה או קונספציה? בשבועות האחרונים מתרבים הדיווחים על היערכות יוצאת דופן של צבא מצרים בחצי האי סיני. יחד עם תהליכי התחמשות מואצים ואיומים בתקשורת המצרית, בישראל ישנם קולות המתריעים על חשש אמיתי ממלחמה עם מצרים. ד"ר אייל פינקו, מומחה למודיעין ולעולם הערבי מאוניברסיטת בר אילן, טוען כי על אף הרעש התקשורתי, לא מדובר בהתארגנות חדשה.
"מ-2007 מצרים התחילה לבנות באינטנסיביות צבא גדול והתחמשה בהתאם", אומר פינקו. "מצרים הינה הצבא ה-6 בגודלו בעולם, אנחנו רואים שינויים ברכש של ציוד צבאי ותחמושת, הגדלה ושיפור של צי הים של המדינה לצד רכש של מסוקים ומטוסים, חלקם מתוצרת רוסית. זה לא משהו חדש, וחשוב שאנשים ידעו שיש כאן תהליך ארוך טווח".
נשיא מצרים, א-סיסי | , צילום: 360b,Shutterstock
הפחדים של מצרים: איראן, איסלמיסטים, וישראל
פינקו, שעוקב במשך שנים אחר התחמשות הצבא המצרי, טוען שלמדינה הסונית ישנם מספר אתגרים שההתעצמות הצבאית מנסה לתת להם מענה: "למצרים שלושה מעגלי איום עיקריים: קודם כל, היא מדינה סונית. כלומר, היא רואה את עצמה במאבק מול הציר השיעי, וחוששת מפני התפשטות איראנית באזור. אוניות איראניות עוברות מול חופיה, במיצרי באב אל מנדב".
המעגל השני שמתאר פינקו הוא מעגל הטרור האיסלמיסטי, הטרור הזה מתחלק לחות'ים, איתם היה להם מלחמה ישירה במשך כמה שנים במאה הקודמת, ארגוני טרור בתוך חצי האי סיני, שבו אין באמת שליטה ואפילו ארגונים פלסטינים בלוב השכנה.
המעגל השלישי שמתאר פינקו, הוא ישראל. "מצרים בונה צי ימי גדול, היא רוכשת מטוסים ומסוקים, חלקם מתוצרת רוסית. היא מעבירה כוח אדם וציוד ומבצעת עסקאות רכש רחבות היקף. זה איום אמיתי מבחינתה", הוא אומר.
אייל פינקו צילום: ללא
התרגילים הצבאיים ורכישת הנשק אלו פעולות ראווה, או איום אמיתי?
"במשך שנים סיפרנו לעצמנו שיש מכשולים שימנעו מהם לבצע מתקפות כאלה, בעיקר מכשולים דיפלומטים. אכן יש לנו הרבה אינטרסים כרוכים אחד בשני, ולמצרים אין שום אינטרס או מוטיבציה לערער את היציבות בין המדינות. מצד שני הפעילות בסיני והגדלת הצבא אכן מדאיגים מאוד".
מדובר בהיערכות לקראת מתקפת פתע נוסח יום כיפור?
"יש לי עמיתים שחושבים שמדובר בהכנה לקראת מתקפה, ואכן יש להם על מה להתבסס, כשמסתכלים על הנתונים היבשים, לדעתי מצרים עדיין בתפיסה הגנתית, עוד מהתקופה הפוסט סובייטית. היא מחפשת יציבות באמצעות בניית צבא ענק, על אף שזה מכביד מאוד על הכלכלה שלה ויוצר חוסר יציבות פנימית. צריך אומנם להמשיך לעקוב אחרי ההתפתחויות, אך כרגע נראה שאין להם אינטרס בפתיחת עימות עם ישראל".
גבול מצרים | ארכיון, צילום: Moshe Shai/FLASH90
"מצרים בכל מקרה עדיפה על קטאר"
תפקידה של מצרים בתיווך לעסקת חטופים לא מוטל בספק, וד"ר פינקו טוען כי על אף האיום הנשקף, חשוב לנהל את היחסים בחוכמה ולא לזנוח את הדיפלומטיה לחלוטין: "מצרים מאז ומתמיד דאגה לעזה ושיחקה תפקיד מרכזי וחשוב באיזון שם. מצד שני, אנחנו יודעים שיש גורמים, גם במצרים עצמה וגם בתוך הצבא, שיש להם אינטרסים, חלקם כלכליים, עם החמאס. אנחנו צריכים את מצרים, היא רלוונטית ולא הולכת לשום מקום. בכל מקרה, אל מול המעורבות הקטארית, ברור שהיא עדיפה על קטאר".
בנתיים מצרים היא שלטון יציב, עם דיקטטור שסולד מהקצנה דתית. האם כמו אסד, שלטון א-סיסי הרציונלי יכול להתחלף בשלטון איסלמיסטי ורדיקלי?
"חד משמעית כן. מצרים יכולה להפוך למקור לדאגה. א-סיסי, בדיוק כמו שלטון אסד, יכול ליפול על ידי תנועות של איסלמיסטים. גם במצרים יש את אותה הרוח שיכולה להחליף את השלטון. היא כבר ידעה הפיכות בעבר. יש תמיכה מצד שבטים בדואים וקצינים בצבא בחמאס, זה צריך להיות מונח על השולחן".