תושבי הצפון שחוזרים בהדרגה ליישוביהם לאחר חודשים של פינוי, מתמודדים לא רק עם שיקום בתיהם ועסקיהם, אלא גם עם החשש כי תופעת גביית דמי החסות ("פרוטקשן"), שהייתה נפוצה באזור לפני המלחמה, תשוב במלוא עוצמתה.
מעל 60 אירועי פרוטקשן בחודשיים האחרונים
לאור החששות הגוברים, ארגון "עד כאן", המוביל את המאבק בפרוטקשן, כינס דיון חירום עם ראשי רשויות, מועמדים לבחירות, בעלי עסקים ונפגעי פרוטקשן בגליל ובגולן, במטרה למצוא פתרונות ולצאת למאבק משותף נגד התופעה. בין הדוברים היה מנכ"ל "עד כאן", זוהר כהן, שחשף כי בחודשיים האחרונים נרשמו למעלה מ-60 אירועי פרוטקשן, כאשר מרביתם כלל לא מדווחים בשל הפחד של הציבור מהעבריינים ומנזקים אפשריים לביטוח.
מתוך דיון החירום צילום: צילום: עד כאן
ראש עיריית קריית שמונה, אביחי שטרן, קרא להתייחס לפרוטקשן כטרור, ואמר כי רק הכרה זו תאפשר טיפול הולם, כולל פיצויים ושינויי חקיקה, וכן גיוס כוחות ביטחון נוספים. גם ראש מועצת מטולה, דוד אזולאי, התייחס לסוגיה, והדגיש כי הפתרון צריך להגיע מלמטה, מהשטח. בנוסף, הציג כיצד המועצה שלו פועלת - סעיף במכרזים שמונע מזכייה של מי שמשלם פרוטקשן, הטלת קנסות ופריסה של מצלמות.
היה עדיף שישובו הטילים של חיזבאללה
ראש המועצה האזורית גולן, אורי קלנר, שיתף כי גם המועצה שלו נאלצה לשלם סוג של פרוטקשן לחברה שסיפקה לה שירותים, עד אשר גילה כי מדובר בגורמים הקשורים לפשיעה. מייסד "עד כאן", החקלאי יריב בן עמי, הביע ייאוש מהמצב ואמר כי "היה עדיף שישובו הטילים של חיזבאללה כי אז הפרוטקשן נעלם". לדבריו, אנשים פוחדים לדבר בגלוי מחשש לפגיעה מצד גורמי הפשיעה.
במהלך האירוע, אחד החקלאים אף הציע לקחת את החוק לידיים, בשל תחושת ההפקרות וחוסר המענה מצד המדינה. בסיום הדיון הוחלט על ניסוח אמנה אזורית, שתהיה הצהרה משותפת של ראשי הרשויות והמועצות למאבק נחוש למיגור תופעת הפרוטקשן בגליל ובגולן.