דרמה: בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הוציא היום (ה') צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ונגד שר הבטחון לשעבר יואב גלנט. צווי המעצר מגיעים בעקבות ההאשמות כי ישראל מפרה את החוק הבינלאומי בפעילויותיה ברצועת עזה. בנוסף הוצא צו מעצר גם נגד מוחמד דף, ראש הזרוע הצבאית של חמאס, שחוסל על ידי צה"ל אך חמאס לא אישר זאת.
120 מדינות חתומות על אמנת רומא שמכוחה פועל בית הדין
האישומים נגד נתניהו וגלנט הם פשעים נגד האנושות, מניעת טיפול רפואי מהאזרחים ברצועת עזה, אחריות על תקיפות מהן נפגעה אוכלוסייה והרעבה כשיטת לחימה. התובע של בית הדין הוא קארים חאן, בריטי בן 54, שלאחרונה נחשף כי הוא נחשד בהטרדה מינית.
תובע בית הדין בהאג קארין חאן, צילום: lev radin,Shutterstock
משמעותם של צווי המעצר הם ש-120 המדינות המשתפות פעולה עם בית הדין, בעיקר מדינות באירופה, יוכלו להסגיר את נתניהו או גלנט במידה ויבקרו בהן. ארצות הברית אינה חלק מהאמנה עליה מתבסס בית הדין. בית הדין הפלילי הבין-לאומי קרוי באנגלית International Criminal Court, ונהוג לכנות אותו בקיצור ICC. בית הדין יושב בעיר האג שבהולנד ופועל מכוח חוקת רומא שנחתמה בשנת 1998 ונכנסה לתוקפה בשנת 2002. לפי האמנה, סמכותו של בית הדין לשפוט בארבע קטגוריות של פשעים בין-לאומיים: רצח עם, פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה ופשע תוקפנות.
נתניהו אחרי הבקשה להוצאת צווי המעצר: אנטישמיות לשמה
לפני מספר חודשים, בעקבות פרסום בקשתו של חאן להוצאת צווי המעצר נגד ננתיהו, גלנט וראשי חמאס, כתב נתניהו: "ההשוואה שעושה התובע בהאג בין ראש הממשלה ושר הביטחון של ישראל, שנלחמת בטרור הרצחני של חמאס לפי דיני המלחמה; לבין פושע המלחמה סינוואר, שמוציא להורג חטופים ישראלים בדם קר; היא אנטישמיות לשמה וחרפה מוסרית מהמעלה הראשונה. לצערנו, ראינו מלכתחילה שהתהליכים בהאג מוטים פוליטית ואינם נשענים על-בסיס משפטי מקצועי כל שהוא".