החטופה ששוחררה, מייה שם, דיברה הלילה (ג') בטקס של הקונוסוליה הישראלית בניו יורק. במהלך נאומה שם דיברה על החטיפה, השהות בשבי והמחשבות אחרי השחרור. בתחילה, היא אמרה: "אני עומדת מולכם אחרי שירו בי מטווח אפס וחטפו אותי לבדי פצועה וחסרת אונים לעזה. מפלצות חמאס לקחו ממני את התמימות לעולם, פגעו בגופי ובנפשי אפילו שאני חופשיה".
שחרור חטופים לידי הצלב האדום, צילום: Atia Mohammed/Flash90
"הם מושכים אותי בשערות ובשאגות שמחה מובילים אותי לעזה"
שורדת השבי המשיכה ושיתפה על אירוע החטיפה: "מכונית עם שבע מפלצות חמאס חוטפת אותי באלימות, אני פצועה והמומה. הם מושכים אותי בשערות ובשאגות שמחה מובילים אותי לעזה. 50 ימים יושב מולי מוסטאפא, החוטף שלי, עם רובה מכוון לפנים. אני לא מקבלת טיפול, אני מקבלת בקבוק מים אחד לימים ארוכים, פעם בכמה ימים פיתה יבשה".
"אחרי 50 ימים, חלשה ופצועה אני מובלת למנהרות, אני מוכנסת לכלוב, אין אור, אין אוויר. בכלוב אני פוגשת חמש בנות צעירות, כל אחת וסיפור החטיפה האכזרי שלה. בילינו חמישה ימים בכלוב האפל הזה, היינו פצועות והמומות ממה שקרה לנו. ביום החמישי הוציאו אותי. הספקתי לחבק אותן ולהבטיח שהן ישוחררו מחר, שניפגש שוב בארצנו ונאסוף את השברים".
"אני כאן בגופי, אבל התמימות שלי נשארה בשדות הדם, והלב שלי נשאר חטוף בעזה"
לבסוף, החטופה ששוחררה סיכמה את מילותיה בכאב כי "עברה שנה, אני כאן בגופי, אבל התמימות שלי נשארה בשדות הדם, והלב שלי נשאר חטוף בעזה עם חמש נשים צעירות שעדיין מוחזקות שם מעונות ומנוצלות, בלי אוויר, במרתפי הגיהינום. אני עומדת היום מולכם, אני כבר לא ילדה, אני אישה חזקה שלא תנוח עד שכולם יחזרו ממרתפי הגיהינום".