רועי נגבי, משתמש ברשת X, כתב אמש (ג') בחשבון X שלו כי יסרב להתייצב לשירות מילואים בעקבות מה שהוא מגדיר "הפקרת החטופים" וקרא לסירוב המוני. הבוקר ענו לו מפורום תקווה וכתבו כי סרבנות היא הדרך הכי רעה ומסוכנת מהדרכים האפשרויות לשחרור החטופים. "היי רועי, כאן משפחות חטופים מפורום תקווה. נכון, יש הרבה דעות איך כדאי להשיב את החטופים. ויש גם מגוון רחב של דרכים. אבל מה שבטוח - סרבנות היא הדרך הכי רעה והכי מסוכנת שרק מזיקה ולא מקדמת את המטרה הזו בשום צורה", כתבו.
"ההחלטה שלך מסכנת את החטופים. מאוד", כתבו עוד. "הפיכת הנושא לאירוע פוליטי מזיקה לחטופים ומחזקת את סינוואר. אנו, שיקירינו נמצאים שם בפנים כבר שנה, מבקשים ממך - חזור בך ואל תהפוך את הילדים שלנו לכלי פוליטי".
היי רועי, כאן משפחות חטופים מפורום תקווה.
— תקווה לאומית (@tikva_Leumit) October 16, 2024
נכון, יש הרבה דעות איך כדאי להשיב את החטופים.
ויש גם מגוון רחב של דרכים.
אבל מה שבטוח - סרבנות היא הדרך הכי רעה והכי מסוכנת שרק מזיקה ולא מקדמת את המטרה הזו בשום צורה.
ההחלטה שלך מסכנת את החטופים. מאוד.
הפיכת הנושא לאירוע פוליטי מזיקה… https://t.co/FZsH6dUKPk
"לא ייתכן שהממשלה תפקיר את אזרחיה שוב ושוב ותתעדף אינטרסים פוליטיים על חשבון הזכות לחיים ולביטחון"
בציוץ כתב נגבי: "אני רועי נגבי. לוחם בדרגת רס"ל ומשרת מילואים פעיל. כשנקראתי בגיל 18 להגן על המדינה ועל העם שלי, וכשקיבלתי צו 8 בתחילת השנה, התייצבתי ללא שאלה. זו הייתה חובתי המוסרית. אני מודיע שלא אתייצב לשירות מילואים, עד שהממשלה לא תחתום על הסכם להפסקת המלחמה והחזרת החטופים. זו חובתי המוסרית. 101 אחים ואחיות מופקרים במנהרות בעזה כבר מעל שנה. ממשלת ישראל ויתרה על החזרתם. במקום זאת היא דוהרת במלחמת שווא חסרת תוחלת, בהרג חסר אבחנה שגבה את חייהם של חלק מהחטופים הישראלים, בגירוש והרעבה של מאות אלפים, ובהמשך כיבוש ודיכוי העם הפלסטיני. הצבא משתף פעולה וממלא את הוראות הממשלה.
כל אלו הן עובדות. יכולתי להתעלם מהן ולמלא פקודות, אבל אני לא עיוור. אני רואה את הדם, אני רואה את ההפקרה. אני רואה את הפיצוצים מעליי, אני רואה חיילים נופלים בצפון ובדרום, אני רואה ילדים נשרפים באוהלים בעזה. אני רואה מלחמה שהתועלת היחידה שלה היא הישרדות פוליטית ומימוש חזון משיחי. ברור לי שללא חתירה מצד הממשלה להסכם שלום, להחזרת החטופים, ושיקום הדרום והצפון, החוזה בין המדינה והאזרחים הופר ואינו תקף עוד. אין מי שיחזיר אותי אם אפול בשבי או יבטיח לאמא שלי שלא איהרג לשווא. אין מי שישקיע את כל המאמצים בהגנה ובמניעה כדי שילדות יוכלו לחיות בביטחון בכל רחבי ישראל. אני קורא לחבריי וחברותיי, משרתי המילואים והמועמדים לשירות, שצו מצפונם אומר להם: לא עוד - אני איתכם. לא ייתכן שהממשלה תפקיר את אזרחיה שוב ושוב ותתעדף אינטרסים פוליטיים על חשבון הזכות לחיים ולביטחון, ואנחנו נתייצב כרגיל לשרת אותה ולהקריב את חיינו למענה.