ראש השנה ושבת צמודים. במקרה שחל ראש השנה בצמוד לשבת, מצווה להניח בערב יום טוב "עירוב תבשילין", שעל ידו מותר לבשל ולאפות מיום טוב לשבת. מודבר בתבשיל אותו מכינים מערב יום טוב לשבת, ונקרא "עירוב", מפני שעל ידו נעשו תבשילי יום טוב ושבת מעורבים. מהתורה מותר לבשל מיום טוב לשבת גם ללא עירוב תבשילין, אך באו חכמים ואסרו משום כבוד יום טוב וכבוד שבת (ביצה טו, ב).

• לכתבה המלאה

  

  עוד באותו נושאהלכות ראש השנה, שבת שובה וצום גדליה תשפ"ה

  26/09/24 11:37

בנוסף, חכמים חששו שאם יותר לבשל מיום טוב לשבת ללא כל סייג, יקלו ויבשלו גם מיום טוב לחול ויעברו על איסור תורה. לפיכך, התירו לבשל מיום טוב לשבת רק כאשר מתחילים במלאכת ההכנה לשבת בערב יום טוב על ידי "עירוב התבשילין", כך שעל ידו ההכנות מיום טוב לשבת הוא המשך למה שתחילת ההכנות בערב יום טוב.

טעם נוסף הוא כבוד השבת. חכמים חששו שנשכח שלמחרת יום טוב חל שבת, ויגמרו כל המנות המשובחות עוד בחג. על ידי עירוב תבשילין שהנחנו עוד בערב יום טוב נזכור להשאיר מנות יפות לשבת (דעת רבא), כך כתב הרב אליעזר מלמד בפניני הלכה.

נוסח העירוב והברכה

כשמניח את העירוב, מברך: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו, על מצות עירוב". ואחר כך יאמר את הנוסח שתקנו חז"ל בלשון ארמית, ואם אינו מבין בלשון ארמית, יאמר את הנוסח שבלשון הקודש.

נוסח העירוב בארמית: "בדין עירובא, יהא שרי לנא לאפויי, ולבשולי, ולאדלוקי שרגא, ולמעבד כל צרכנא מיום טוב לשבת".

נוסח העירוב בלשון הקודש: "בזה העירוב, יהיה מותר לנו לאפות, ולבשל, ולהדליק את הנר, ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת".