"קשה לי לדבר מול המצלמה, אבל אם זה יגיע לאבא שלי - זה שווה הכול", פתח ארז קלדרון את הסרטון בו הוא מפרט את הרגעים בהם נחטף, ואת הימים הארוכים שעברו עליו בשבי. ארז בן ה-12 נחטף לעזה ב-7 באוקטובר מבית אביו, עופר קלדרון, שעדיין נמצא בשבי.
"באותו לילה ב-6 באוקטובר הייתה לי תחושת בטן שמשהו לא טוב. ב-6 בבוקר עברתי למיטה של אבא שלי, ב-6:30 התחילו מטחים. שמענו יריות, חשבנו שזה צה"ל - ואז הכול התחיל". הוא המשיך ותיאר את הרגע בו פרצו מחבלים לביתם: "הם פשוט שברו את הידית ונכנסו, אבא שלי מהר רץ לממ"ד, צעק לסהר אחותי לפתוח את החלון ואני קפצתי ראשון. הוא אמר לא להסתכל לצדדים ופשוט לרוץ. בזמן שגררו גופות ראינו הכול. מחבל אחד ראה אותנו, ואז הוא לקח אותי לאופנוע שלו. אני מסתכל הצידה ורואה את אבא שלי על הברכיים שתוך כדי מחבלים מרביצים לו מכות - וזאת הפעם האחרונה שראיתי אותו".
כל מה שרציתי זה לצעוק "אבא, תציל אותי!" - אבל אפילו את זה לא יכולתי
בתיאור הסרטון כתב: "ב-7 באוקטובר, כמה ימים לפני יום ההולדת ה-12 שלי, נחטפתי לעזה. מחבלים התנפלו עליי וגררו אותי בכוח בלי נעליים ובלי בכלל להבין מה קורה מסביבי. לקחו אותי מהמשפחה שלי. ניסיתי לחפש את אבא שלי, אבל כל מה שראיתי היו מחבלים עם נשקים וגופות זרוקות על הרצפה. תארו לכם איך הרגשתי שהפרידו אותי מאבא שלי כשכולו מכוסה בדם מהמכות שהמחבלים הכו אותו. זה רגע שלא עוזב אותי".
"אני זוכר את המבט שלו כשכל הגוף שלו היה פצוע ומדמם, ורואה איך לוקחים אותי ממנו. הוא הסתכל לי בעיניים ולא יכל לעשות כלום. אני לא יכול לשכוח את הפחד. כל מה שרציתי זה לצעוק 'אבא, תציל אותי!' אבל אפילו את זה לא יכולתי. הרגשתי שאני רוצה לצעוק ולא יכול. רק לחשתי לעצמי אבא אבא והרגשתי שעוד רגע אני מתעלף. סביבי היו מחבלים עם נשקים, והם לא הסכימו לי לצעוק, לא לבכות, רק לשתוק. כשהגענו לעזה, המון אנשים התנפלו עליי. הרגשתי שהם רוצים להרוג אותי. לא הבנתי איך זה קרה לי, מה ילד בגילי אמור לעשות?".
עופר קלדרון צילום: מטה משפחות החטופים
החלום של ארז: שאבא יעמוד לידי בבר מצווה
כשהייתי בשבי, שמעתי ברדיו את אמא שלי בוכה ואומרת כמה היא מתגעגעת אליי. רציתי לבכות אבל היה אסור לי, רציתי לחבק אותה, אבל לא יכולתי. הקול שלה נתן לי קצת כוח להמשיך, לדעת שלא שכחו אותי". הוא המשיך והזכיר כי הוא ואחותו הגדולה שוחררו בעסקה, אך אביו עדיין בעזה: "אני לא מפסיק לחשוב עליו. אם הוא שם לבד, כמו שאני הייתי? אתמול שמעתי שמחבלים רצחו 6 חטופים . אני לא יכול להפסיק לחשוב אני לא רוצה שאבא שלי יהיה הבא בתור".
הוא ביקש מהציבור להפיץ את הסרטון ואת המסר שלו ככל יכולתם, מתוך תקווה שזה יגיע לאוזני אביו: "עוד חודשיים יש לי בר מצווה, והחלום שלי הוא שאבא יעמוד לידי ויחבק אותי. אני לא יכול לדמיין חיים בלי אבא. אני רועד מפחד שיגידו לי שקרה לו משהו שאני אאבד אותו. אני לא רוצה לגדול יתום".