העדויות על תקופת השבי של החטופים ששבו לישראל מתחילות להערם. שיר סיגל, שהוריה נחטפו, סיפרה היום בוועדת הבריאות של הכנסת כי "העדויות של אמי מזעזעות, הם היו אזוקים, התעללו בהם והרעיבו אותם". עוד היא הטיחה במשרד הבריאות, "אמא שלי לא תוכל להשתקם - כל עוד אבא שלי שבוי. אנחנו לא סומכים עליכם שאתם עושים את מלאכתכם".
החטופים הרגישו שהופקרו: "שאלו 'כמה זמן לקח לכם?'"
יזהר ליפשיץ, שאביו עדיין בשבי, הזהיר כי "כל יום מתים שניים מהשבויים, ויצטרכו מיליארדים לשקם נפשית את המשפחות". לפי אסתר בוכשטב, אמו של יוגב שעדיין שבוי, "עדויות השבים מבהירות עד כמה מצב השבויים בכי-רע. צריך להחזיר את כולם ביחד, עכשיו, ובכל מחיר. החטופים מרגישים מופקרים וחסרי-אונים. השבים מרגישים שאין להם קהילה כי היא פונתה".
מירב מור-רביב, בת-משפחה של חטופים, הדגישה כי השמחה בחזרה הביתה, פינתה את מקומה להידרדרות בימים שאחרי. ירדן גונן, אחות לרון השבויה והפצועה, סיפרה כי רבים מהשבים שאלו "כמה זמן לקח לכם?", וכי אחותה מוזנחת למרות פציעתה, ותקפה את נשיאת הצלב האדום, ארגוני הנשים וארגון הבריאות העולמי. היא דרשה כי משרד הבריאות יפרסם דו"ח בריאות נוקב על מצבם הבריאותי של כל החטופים.