מלחמת חרבות ברזל גילתה עשרות גיבורות מדהימות שלא הכרנו קודם לכן. רחל מאופקים ניצלה בזכות תושייה ועוגיות, ענבל ליברמן הצילה בחוכמה ואומץ קיבוץ שלם, וכעת גם שפרה בוכריס, שהסתערה לקרב והצילה הרבה מאוד חיים.
חילצו ניצולים מהמסיבה במשך 12 שעות, כשחייהם נתונים בסכנה
בוכריס, בת 44 - נושקת ל-45, היא אמא לעשרה ילדים. סיפור הגבורה שלה יכול היה להסתיים כבר פה, אך הוא רק מתחיל. בוכריס שנולדה וגדלה ביישוב בית אל במועצת בנימין התגייסה לצבא בשנת 1997 ושירתה כמ"מ בירושלים. בשנת 1999 כבר יצאה לקורס קצינים, ומאז הספיקה להתחתן, להקים יחד עם בעלה יישוב בנגב, ללדת את עשרת ילדיהם ולהפוך למפקדת יחידת הסיירות במג"ב דרום.
בשבת של ה-7 באוקטובר הבינה בוכריס את המתרחש, ובלי לחכות לפקודה היא יצאה לשטח, יחד עם הסגן פקד רם עמרני, הסמב"ץ רס"מ ברוך אביסהל ורס"ר המשמעת רס"ב יניב כהן. במשך 12 שעות הצוות ביצע חילוץ מזירת האירוע של המסיבה ברעים, כשכל הזמן הזה הם תחת אש בלתי פוסקת ובסכנת חיים ממשית. בשטח פגשו צעירים שהעמידו פני מתים וניצלו, פצועים ולא מעט גופות. בוכריס ואנשיה פעלו לחילוץ עם הרכבים הלוך ושוב, ללא הפסקה, ובלי לתת למראות הקשים שנאלצו לראות לעכב אותם.
שפרה בוכריס צילום: דובר צה"ל
"לא יודעת אם זה קשור לכך שאני אמא לעשרה ילדים"
במהלך הפעולה זיהו 11 מחבלים חיים, אזקו אותם והעבירו לטיפולו של הצבא. "הייתי רוצה לחסל מחבלים, אני לוחמת בנשמתי", סיפרה בוכריס בראיון ל-ynet, "אבל שם, בתוך גיא ההריגה, החלטנו שאנחנו קודם כל לא נותנים לפצועים בשטח לדמם למוות. אני לא יודעת אם זה קשור לכך שאני אמא לעשרה ילדים, אבל ידעתי דבר אחד: אני והלוחמים שלצידי מחזירים כמה שיותר ילדים לאימהות שמחכות להם בבית".
מבין עשרת הילדים של בוכריס, שתי הבנות הגדולות כבר תורמות גם הן את חלקן במלחמה. הגדולה מביניהן משרתת במילואים, השנייה בעקבות אמא - במג"ב בירושלים. למרות סיפור הגבורה הבלתי נתפס, המפקדת והצוות ביקשו לשמור על צניעות, "אנחנו לא גיבורים", מסרו באותו הראיון, "עשינו את המשימה שלנו. זה תפקידנו להגן על האזרחים, להציל אותם מכל סכנה, גם במחיר של החיים שלנו".