האקדמיה ללשון עברית אחראית לחידושי לשון רבים שהתקבעו בחיינו, ואנשיה עמלים יומם ולילה כדי למצוא פתרונות יצירתיים ומעשיים למילים וביטויים חדשים שישתלבו בשגרת החיים של דוברי העברית בארץ ובעולם, וכן אחראית לחידושי לשון רבים שהתקבעו בחיינו.
איך אומרים את זה נכון, " 'לא ייאמן', או 'לא יאומן'?"
כעת, החליטה האקדמיה ללשון להתעכב על מטבע לשון שכולנו משתמשים בו כמעט ללא יוצא מן הכלל, הבעיה היא - שאנחנו משתמשים בו לא נכון. מכירים את זה ששמעתם סיפור מופרך לחלוטין, שמתם יד על המצח נשפתם ארוכות ואמרתם "לא יאומן כי יסופר"?, צר לנו לאכזב אתכם אבל אם באמת התכוונתם למה שאמרתם אז לא אמרתם את מה שתכננתם. נסביר.
אם אמרתם 'לא יאומן' בעצם התכוונתם למילה שקשורה לפועל 'אימן' שעניינו לימוד, תרגול והדרכה, ולא למשהו שקשור לפועל אימן.
איך אומרים? לא ייאמן או לא יאומן? אז כן, התשובה של האקדמיה ללשון היא - לא ייאמן, כאשר ההסבר הוא שהצורה הסבילה של הפועל האמין היא נאמן – ובעתיד ייאָמֵן. כך שאם אמרתם "לא יאומן" בעצם התכוונתם למילה שקשורה לפועל "אימן" שעניינו לימוד, תרגול והדרכה.
אם כן, במידה ושמעתם ריכול עסיסי מאוד, ואתם רוצים להביע פליאה אבל בעברית תקנית, יש לומר את הביטוי 'לא ייאמן, כי יסופר', שהרי הכוונה לאמונה ולא לאימון. ולא כפי שהתרגלתם עד היום
איך בכלל הגיעה הטעות הזאת לעולם?
אם הגעתם עד לפה בטח שאלתם את עצמכם, רגע, אם אומרים לא ייאמן, אז מדוע אומרים "לא יאומן כי יסופר"? איך הגענו לטעות הזאת?
באקדמיה ללשון מסבירים "בביטוי הרווח "לא יאומן כי יסופר" נוצרה הצורה יאומן בהשפעת צורתו של הפועל הסמוך יסופר. תופעה לשונית זו מכונה גְּרֵרָה, והיא מוכרת מביטויים נוספים. כך למשל בביטוי "לא מדובשך ולא מעוקצך" – הצורה דובשך (במקום דִבשך) נוצרה בהשפעת 'עוקצך'. בימינו מוכרת יותר הגרסה 'לא יאומן כי יסופר', אך גם כאן יש המקפידים לומר 'לא ייאמן כי יסופר'."