נחשף המכתב שגרם להיטלר לאבד את העשתונות

1933, גרמניה. המפלגה הנאצית בראשות היטלר עולה לשלטון בגרמניה במה שיתברר בדיעבד כתחילתה של התקופה האפלה ביותר של האנושות, אולם בשלב הזה, כוונות המשטר הנאצי היו עמומות וטרם התבררו במלואן. בעת ההיא הרושם היה שזה גל עכור נוסף ביחסים בין היהודים לאומות העולם, ולאו דווקא החמור שבהם. פרידה, יהודייה אמיצה ויוצאת דופן, שולחת לקנצלר גרמניה הינדנבורג מכתב ובו היא קובלת על היחס אותו מקבלים היהודים בגרמניה, על ההסתה והקריאה לפוגרומים.

בחשבון הטוויטר שלה, חשפה חברת הכנסת לשעבר רחל עזריה את הסיפור הבלתי נתפס על פרידה פרידמן, סבתא רבתא שלה, שמעיד לא רק על אישה לא שגרתית ואמיצה, אלא גם עד כמה אף אחד לא ראה את גודל הקטסטרופה הממשמשת ובאה.

הסתה נגד היהודים - סימן לאומץ או פחדנות?

"הייתי מאורסת ב-1914, ארוסי נהרג בשדה הקרב ב-1914. אחיי מקס ויוליוס כהן נהרגו ב-1916 ו-1918. אחי היחיד שנשאר בחיים, וילי, שב מהמלחמה עיוור. כל השלושה קיבלו עיטור צלב הברזל על שירות לארצם", כותבת פרידה במכתב אותו שלחה לקנצלר הינדנבורג, ולאחר מכן מוסיפה, "אבל עכשיו... ברחובות ארצנו מחולקים עלונים האומרים, 'יהודים החוצה!' ונשמעות קריאות גלויות לפוגרומים ולמעשי אלימות נגד יהודים... האם הסתה נגד יהודים הוא סימן לאומץ או לפחדנות, בזמן שהיהודים הם אחוז אחד מן העם הגרמני?".

הינדנבורג והיטלר | צילום: shutterstock

הינדנבורג, שלקח את טענותיה של פרידה ברצינות, העביר את המכתב להיטלר. עזריה כתבה כי הצורר הנאצי, שפרידה כנראה הצליחה להוציא מהאובססיה לסדר וארגון קפדניים במיוחד עם טענותיה, לא חיכה להקלדה מסודרת כפי שעשה לרוב אלא התיישב והשיב לפרידה בכתב ידו. במכתב מכנה היטלר את טענותיה של פרידמן כשקריים ושלא היו שום קריאות לביצוע פוגרומים ביהודים.

פרידה פרידמן הייתה לא רק אמיצה, אלא חכמה ובעלת תושיה. כאשר הגסטפו בא לקחת את בעלה, גיבור מלחמת העולם הראשונה שהיה מוגן יחסית עד אז, טענה בקור רוח כי הוא עזב אותה מזמן והיא שבורת לב ובכך הצליחה להערים על הגרמנים ולהציל את חיי בעלה.

כמה שנים לאחר מכן, לאחר ליל הבדולח, וכאשר היה ברור כי אין תקומה ותקווה ליהודים בגרמניה, הצליחו פרידה ובני משפחתה לברוח לבריטניה לאחר שבנה הגיע לשם עוד קודם, ובכך ניצלו חייה וחיי משפחתה. 

רחל עזריה

עזריה, שלא הכירה את סבתא רבתא שלה, מאוד התרשמה מהסיפור ומאישיותה המיוחדת, וכתבה עליה: "בעיני היא סמל לאומץ, הבחנה ברורה בין טוב ורע, והמון תושיה. בתי השניה קרויה על שמה ונושאת בגאווה את זכרה".