יותר מחצי שנה חלפה מאז מונה לשר לשירותי דת, יחד עם ההכרזות על תכניות ושינויים רבים שבכוונתו לעשות, פרסם היום (ד') השר מתן כהנא את תזכיר חוק הגיור הממשלתי. התזכיר יופץ להערות הציבור ויעלה לאישור הממשלה בעוד שלושה שבועות. במשרד לשירותי דת מציינים כי החוק שהוגש נכתב בהתייעצות עם הרב חיים דרוקמן, רבנים בכירים בציונות הדתית ומומחים בנושא הגיור.
עיקרי החוק כפי שפורסמו היום לציבור:
1. מערך הגיור הקיים יקבל הכרה ממלכתית בחוק, דבר שאמור לחזק את מעמדה של הרבנות הראשית והיהדות האורתודוכסית בנושא הגיור.
2. לראשונה: יקבע בחוק כי הגיור במערך הגיור הממלכתי יפעל על פי דין תורה.
3. רבני ערים יוכלו להקים הרכבי בית דין לגיור במסגרת מערך הגיור הממלכתי תחת מערכת אחת של כללי דיון, פיקוח, בקרה ותעודות אחידות לכולם.
4. יוקם באגף הגיור מחוז "רבני ערים" שיעניק שירותים מנהליים להרכבי רבני הערים.
5. תוקם ועדת רבנים שתנסח את סדרי הדין ותחייב את כלל בתי הדין לגיור.
6. לרב הראשי, לוועדת ההיגוי ולמועצת הרבנות הראשית סמכות מלאה לבטל מינוי של דייני גיור באופן מבוקר במקרה של הפרת הכללים.
השר לשירותי דת מתן כהנא אמר עם פרסום תזכיר החוק כי "במדינת ישראל חיים כמעט חצי מיליון אזרחים שאבא או סבא שלהם היה יהודי אך לפי הלכה אינם יהודים. הם חלק מאיתנו. גדולי תורה מכל הדורות פסקו שיש לעשות מאמצים כבירים 'להחזירם הביתה'. עצימת עיניים והתעלמות ממצב זה פוגעת בזהות היהודית של מדינת ישראל וגורמת להתבוללות. תזכיר החוק שהגשתי היום, וצעדים נוספים שנקדם יביאו בעז"ה בשנים הקרובות לעלייה משמעותית במספר המבקשים להתגייר בכל שנה.
-
עוד באותו נושאהרבנות הראשית במכתב מאיים לנציב: לא נשתף פעולה עם המינוי של מתן כהנא
12/01/22 11:12
"אנו מרחיבים היום את מערך הגיור באופן שיחזק את מעמדה של הרבנות הראשית", הוסיף כהנא ואמר כי, "בענווה אנו נענים היום לקריאתו הכמעט נבואית של הרב הראשי לישראל, הרב אונטרמן זצ"ל, שצפה את הבאות וכתב עוד בשנת 1971: "אנו מצפים לתנועה כבירה בין היהודים לעלות לארץ, וזה מחייב אותנו להתכונן לקראת המשימה הגדולה (...) יכינו אולפנים מיוחדים לא רק ללימוד השפה אלא גם לידיעת היהדות (...) יש להיזהר כי הטיפול באלה הזקוקים לגיור כדין תורה יהיה בעדינות ובהבנה בשים לב אל מה שעבר על אחינו אלה במצוקה הרוחנית שלהם. אחר כך נשתדל להפיץ ביניהם גם ניצוצות מזוהר התורה ומקווים שזה יכה שורש בלבם. חלילה וחלילה להזניח את ההזדמנות".
"אני חוזר וקורא לרבנות הראשית להיות שותפה למהלך ההיסטורי הזה ולהמשיך בהידברות ושיח על החוק כדי שבעזרת ה' נעביר יחד חוק גיור שיאפשר מענה לאתגר הגיור של מדינת ישראל וידאג לעתידה כמדינה יהודית", אמר השר לשירותי דת והדגיש כי, "אחרי תמיכה ברורה של ראשי ישיבות, רבני ערים ומנהיגי ציבור רוחניים במתווה אני קורא מכאן גם לשאר רבני ישראל: זוהי הזדמנות היסטורית לעשות מהלך לחיזוק מדינת ישראל כמדינה יהודית - כזה שלא ישוב. בואו לא נחמיץ אותה ונעשה אותו יחד - כאיש אחד בלב אחד".
תני פרנק, מנהל המרכז ליהדות ומדינה מבית מכון הרטמן ומכון טריגובוף מסר בתגובה לפרסום תזכיר החוק: "בהסכם הקואליציוני הוסכם שחוק הגיור החדש יאפשר להרחיב את שערי הכניסה לעם היהודי באמצעות מתן אפשרות לרבנים מקומיים להקים בתי דין לגיור תוך שמירה על עצמאותם של בתי הדין. הרבנים המקומיים מכירים היטב את קהילותיהם ועל המחוקק לתת להם את הסמכויות להקים הרכבים כדי לתת מענה לכל מי שיבקש להתגייר. בנוסחו הנוכחי תזכיר חוק הגיור עדיין לוקה בחסר בכך שהוא מותיר כפיפות מסוימת לרבנות הראשית מה שמגביל את עצמאותם של הרבנים המקומיים. חלון ההזדמנויות שנוצר הודות להרכב של הממשלה הנוכחית מחייב את כל הגורמים הרלוונטיים לפעול במהירות להסדרת העניין, זאת תוך שימת לב לנושא הרגיש שהוא חלק משאלת "מיהו יהודי" ותוך הידברות עם הקהילות השונות בעם היהודי בישראל ובתפוצות".
מתנועת נאמני תורה ועבודה נמסר בעקבות פרסום תזכיר חוק הגיור: "תזכיר החוק בעניין הגיור מבוסס על הצעת חוק שהתנועה כתבה בעבר, ומחזיר את הסמכות לגייר לרבני ערים כפי שהיה נהוג בעבר.
עם זאת, לצערנו, התווסף לו חלק משמעותי המעניק יכולת לבטל מינוי דיינים. על ידי כך, המתווה עלול לאבד את יכולתו לבצע את השינוי הנדרש בתחום הגיור. אנו מקווים שבסופו של יום, הכנסת תצליח לחוקק חוק שיאפשר גיור כפי שהיה נהוג בעבר במדינת ישראל, גיור על ידי רבני ערים, ללא סמכות-על שביכולתה לפסול דיינים. הדבר ייעל את הליך הגיור, בתקווה שעולים רבים יותר ובראשם אלו שבאו מזרע ישראל, יחזרו לחיק היהדות ולטובת חיזוק אופיה היהודי של המדינה".