מבצע החיסונים נגד הקורונה נמשך, כשנכון להיום (ד') התחסנו כבר למעלה מ-5 מיליון ישראלים במנת החיסון הראשונה, וקרוב ל-4 מיליון קיבלו את שתי המנות. הנתונים המעודדים מראים כי ההתנגדות לחיסונים, נשארת בעיקר בתחומי הרשתות החברתיות, ומספר הלא מתחסנים, נותר נמוך.
אך יחד עם זאת, למתנגדי החיסונים ישנם דוברים קולניים גם במסדרונות הכנסת, כשהבולטים הם בחרי ישראל ביתנו. כעת מתברר, כי לפני שנתיים, ב-2019, במקביל להתפרצות מגפת החצבת בעולם, עלה לדיון נושא החיסונים בעקבות סירובם של ישראלים רבים להתחסן שגרם להפצת המחלה במדינה, וחברי אותה מפלגה יזמו הצעת חוק נגד אותם סרבני חיסונים.
התפשטות החצבת ויציאתם לאור של מתנגדי חיסון רבים, הביאה חברי כנסת שונים לנסות ולחוקק חוקים ותקנות שיעזרו במאבק נגד אותם מתנגדים. הצעות שונות הועלו בין היתר על ידי חברי הכנסת דאז מירב בן ארי, שולי מועלם, יואל חסון ואורן חזן, אך כולם לא עברו במליאה. מבדיקה של חדשות כיפה עולה כי את אחת ההצעות שעלו באותה תקופה, יזמו חברי מפלגת ישראל ביתנו, בתוכם, אלי אבידר ויוליה מלינובסקי ונקראה: "מדיניות חיסונים לאומית ותמריצים להתחסנות".
לפי הצעתם, במקרה של התפרצות מחלה שיש נגדה חיסון, רשאי שר הבריאות להטיל סנקציות, ובלשון הצעת החוק: "להנחות מוסד חינוכי שלא לאפשר לאדם שלא חוסן נגד המחלה, להשתתף בפעילות המוסד החינוכי עד שיחוסן או עד שיוסר החשש".
חברת הכנסת מלינובסקי. מה גרם למהפך?צילום: Hadas Parush/Flash90
קריאת הצעת החוק הנ"ל בימים אלו מעלה תמיהה על אותם חברי כנסת החתומים עליה, שכעת חלקם מתבטאים נגד התחסנות ונגד מדיניות של הטלת סנקציות על מתנגדי חיסון. חבר הכנסת אבידר התבטא לפני חודש כשאמר כי, "לי לא מתאים להתחסן. תעודת כבוד לכנסת שמתוך 120 ח"כים, יהיה אחד שאומר שלא יתחסן. אנחנו לא צפון קוריאה". יש לציין שביולי האחרון, ביקש אבידר להסיר את שמו מאותה הצעת חוק. איזה תובנה גרמה לו לעשות את המהפך הזה? לא ברור.
חברת הכנסת יוליה מלינובסקי שאף היא חתומה על הצעת החוק, כן התחסנה בניגוד לאבידר, למרות שהצהירה לפני מספר חודשים כי אין בכוונתה לעשות זאת. בדצמבר האחרון אמרה כי "אני מרגישה שמשתמשים בחיסונים לצרכים פוליטיים. החיסון הזה נולד מהר מדי", טענה מלינובסקי.
מחברי הכנסת מלינובסקי ואבידר טרם התקבלה תגובה.