הקורונה תפסה את מרבית תשומת הלב שלנו בשנה האחרונה, ומכיוון שכך היא בולטת בסדר היום הציבורי ובקמפיינים המנומנמים של המפלגות לקראת הבחירות. אך לפני שהקורונה פרצה לחיינו, היו עוד כמה סוגיות חשובות שהטרידו את מדינת ישראל – רבות מהן משוייכות לקטגוריית "דת ומדינה".
קרוב לשנתיים חלפו מאז הבחירות לכנסת העשרים ואחת. מי היה מאמין באותו היום באפריל 2019, שבתוך פחות משנתיים מדינת ישראל תצא למערכת בחירות רביעית.
המערכת הפוליטית עברה הרבה אז טלטלות רבות, ונדמה ששתי סוגיות גדולות מעצבות אותה כיום: חוסר ההצלחה להקים קואליצייה יציבה, והתמודדות עם משבר נגיף הקורונה העולמי. מבצע החיסונים הנרחב הוא אולי סוף בקצה המנהרה שהביאה איתה המגיפה, ולפי חלק מהפרשנים הפוליטיים – יש סיכוי לא מבוטל שהפעם תקום ממשלה יציבה. אך מה מחכה לנו ביום שאחרי?
כמעט ששכחנו שלפני פרוץ המגיפה, הסוגיות העיקריות שעמדו במרכז המשברים הפוליטיים מתוייגות בדרך כלל תחת הכותרת "דת ומדינה". לא היה זה דבר חריג. זהותה היהודית של מדינת ישראל עומדת בלב השיח הפוליטי והציבורי מאז ומתמיד, וכמעט כל כנסת בעשורים האחרונים התפזרה על רקע סוגיות אלו.
הרב שאול פרבר, יו"ר עתיםצילום: איל טואג
בינתיים, משבר הקורונה לא פסח על הממסד הדתי. כמו שירותים ציבוריים אחרים, גם תחום שירותי הדת נאלץ להתמודד עם המציאות החדשה: נישואין, קבורה, מערך בתי הכנסת ועוד. לעתים, כמו במערך המקוואות, המשבר חשף ליקויים חמורים בהיבטים של תברואה ובריאות הציבור, מי שימונה להיות השר לשירותי דת בממשלה הבאה יאלץ להתמודד עם האתגרים השונים הללו.
כאמור, גם בלי הקורונה יש הרבה סוגיות שדורשות בירור. בשנה זו אנו מציינים 100 שנים להקמת הרבנות הראשית על ידי הרב קוק זצ"ל והרב יעקב מאיר זצ"ל. זוהי הזדמנות לשיח ציבורי נוקב: האם הרבנות ממלאת את התפקידים שנועדו לה? האם יש לחזק אותה ולשמור על דמותה כפי שהיא או שמא יש לנסות לחשוב עליה באופן מחודש? האם הממסד הדתי, ובתוכו מערך הגיור ומערכת בתי הדין נותנים מענה לאתגרים שעומדים בפני מדינת ישראל והעם היהודי כיום או שאולי בצורתם הנוכחית זה כלל לא ביכולתם?
השאלות הללו ושאלות מרכזיות נוספות, יעמדו בלב הכנס הפוליטי של כיפה ו'עתים' שיתקיים ביום שלישי הקרוב, י"ח באדר התשפ"א, 2.3.2021 החל מהשעה 20:00
כנס דת ומדינהצילום: ללא