"שוטר ושוטרת יחד בניידת זו מציאות של הכרח"

כרבע מיליון בני אדם צפויים להגיע במוצאי שבת להילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון. לכאורה, אירוע שבשגרה שמתרחש בכל שנה בליל ל"ג בעומר. אבל עבור רב המשטרה, נצ"מ הרב רחמים ברכיהו, מדובר בטבילת אש ראשונה. ארבעה חודשים חלפו מאז נכנס לתפקידו, וקשה להעריך אם נכנס לנעליים הגדולות; הסיבה פשוטה - מדובר בנעליים חדשות. אם הרב הצבאי הראשי הפך למוסד מוכר ומובן מאליו, הרי שבמשטרה זוהי משבצת שנותרה מיותמת בשנים האחרונות.

“במשטרה אין מענה מערכתי מספק לאדם ששמירת השבת חשובה לו", נאלץ הרב ברכיהו להודות. “על זה אני עובד, אנחנו עוסקים בלמידה ורוצים שבעוד כמה שנים נוכל להוציא חוברות הדרכה לשוטרים כיצד ניתן להיות שוטר, בלש, חוקר או לשמש בכל תפקיד אחר, כולל התפקידים המיוחדים במשטרה, מבלי לפגוע בערך שמירת השבת או במבצעיות של המשימה".

למה המשטרה צריכה רב?

“בחמש השנים האחרונות לא היה רב מכהן למשטרת ישראל. המשטרה היא גוף מדיני ממלכתי, ומשרתים בה גם שומרי מסורת, דתיים או אנשים רבים שרואים ברבנות דבר חשוב ויסודי, קודם כל ברמה הקלאסית של השגחת כשרות, מבצע פסח או חללים, וכן נישואין, גיור ועוד".

אופי השירות שונה מאוד ממה שאנחנו מכירים בצה"ל.

“אנחנו מנסים להבין מה הצרכים ולמפות אותם, לראות איך זה עובד. בתוך כמה חודשים נוכל לעמוד על סוג של רצפה, שממנה נוכל לבנות בניין גדול בעזרת ה'. נפגשתי עם הרבנים הראשיים של צה"ל, שירותי הכבאות, מד"א, זק"א ועוד רבים שעוסקים בביטחון בניסיון לקבל עצות על סמך הניסיון שלהם".

והשוטרים עצמם? הם ערים לנעשה, שואלים שאלות?

“המון. בכל יום אני מקבל שאלות שלא התעסקו בהן אלפיים שנה. למשל, רכז מודיעין שמוקפץ לאירוע בשבת. הרכז שומר שבת וטוען שניתן לעשות את העבודה מהבית. לעומתו, מפקד התחנה חושב שצריך לבוא לשטח כדי לראות את הדברים מקרוב. השאלה הזו הגיעה למפכ"ל, שהעביר את זה אלי. עכשיו אני צריך לעשות עבודת מחקר, מה זה רכז מודיעין ומה תפקידו בדיוק. אני משתמש במקורות הלכתיים חדשים, כי אלה שאלות שמעולם לא נשאלו. אני רואה בזה גאולה של תורה שהייתה כנראה קיימת לפני זמן רב, אבל הונחה עד היום בקרן זווית".

הרב ברכיהו שימש כרב בקהילת טלמון במשך 23 שנים. “אני אוהב את הקהילה, ונאלצתי לוותר על האהבה הגדולה הזו בשביל הזכות לשמש כרב המשטרה", הוא מסביר.

עד כמה אתה כפוף או מחויב לרבנות הראשית לישראל?

“המשטרה היא גוף ממלכתי והרבנות הראשית היא סמכות עליונה בשאלות ציבוריות. הרבנות הראשית היא מערכת ממלכתית שחשוב שתהיה לה משמעות הלכתית בעניינים ציבוריים. אבל אני לא שואל רק אותם, יש לי רבנים נוספים. כשאני מגיע לרבנות הראשית, אני לא מביא שאלה ספציפית אלא מביא לפניהם את מכלול הנושא עם הדעות השונות שאספתי".

הפסיקות שלך מחייבות את הארגון? בצה"ל, לדוגמה, החלטות הרבצ"ר מחייבות את המפקדים.

“הרב הוגדר כיועץ המפכ"ל לענייני דת והלכה. משטרת ישראל זה גוף מבצעי, והרב משולב בחלק מהדיונים המבצעיים. מכניסים את דבריו כחלק מהשיקולים. כמו שיש שיקולי לוגיסטיקה, כך מכניסים גם את שיקולי הרב וההלכה. ברוך ה', המשטרה בחרה לה רב ראשי לא לקישוט, אלא כיועץ. פקודות הרב בשבת, כשרות ועוד, מחייבות את הארגון כולו. מאז שנכנסתי למשטרה, המקום של הרב משמעותי מאוד. כמו בסוגיה של מירון שנטלתי בה חלק משמעותי בכל כתיבת החלק המבצעי, והייתי חלק בלתי נפרד מקבלת ההחלטות".

ומה עם סוגיית ‘השירות המשותף', שעוררה לאחרונה סערה בצה"ל? רבים טוענים שיש בעיה קשה לשרת במשטרה כדתי. נניח שלשוטר יש אפשרות לצאת לסיור רק עם שוטרת.

“מבחינה מבצעית צריכים גם שוטרות וגם שוטרים, לפעמים פוגשים בשטח אזרח גבר ולפעמים אישה. לכן אי אפשר לשים שתי שוטרות לבד או שני שוטרים לבד. לגבי דיני ‘ייחוד' יש לנו פתרונות הלכתיים מאוד מאוד פשוטים, ואני בטוח שכל שוטר שמתמודד עם זה, דתי או חילוני, ימצא מענה הלכתי. כשאין צורך הם יכולים להיות ברחובות מרכזיים. המציאות של שוטר ושוטרת זו מציאות של הכרח. בסופו של דבר, אדם דתי שמרגיש שיש לו בעיה עם זה, שיפנה לרבנות המשטרה ונעזור לו להתמודד בלי לפגוע בפעילות המבצעית".

בשורה התחתונה אי אפשר לבקש לשרת בשירות מגדרי ‘צנוע' יותר.

“אי אפשר לבקש דבר כזה. מבצעית, זה בלתי אפשרי. ברחובות צריכות להיות ניידות שיאכפו את החוק והסדר, וחייבים שבכל ניידת כזו שאוכפת את החוק יהיו גם שוטרת וגם שוטר".

חגיגות ל"ג בעומר עלו השנה לכותרות סביב החופשה בבתי הספר. ניסו לדחות את המדורות, ואז להקדים אותן. מבחינתך זו סוגיה בפני עצמה, שכן רבים ממבקרי קבר הרשב"י יעבירו את השבת כולה במירון.

הרב נאנח. “מירון זו סוגיה מאוד כואבת, כי היא נוגעת בחילול שבת של אלפי שוטרים וכוחות ביטחון שמגיעים בשבת כדי לשמור על הסדר. אם אפשר היה לדחות את כל האירוע הזה ליום ראשון, היה נמנע חילול שבת והיה בזה בשורה גדולה לעם ישראל. כרב משטרה, הוצאתי פסק הלכה שאם האירועים אינם נדחים אלא מתקיימים במוצאי שבת, אין ברירה ומשום פיקוח נפש של הציבור כולו - המשטרה חייבת להיערך מבעוד מועד. שוטרים שומרי שבת שרצו להגיע מראש למתחם הקבר, דאגנו להם וניסינו כמה שאפשר להפחית את חילול השבת על ההר עצמו. בשורה התחתונה, שוטרים יצטרכו להגיע מכל הארץ כדי לאבטח את האירוע הזה במוצאי שבת. אני אומר את זה בצער גדול".

מה לגבי גיוס חרדים למשטרה?

“אנחנו מעוניינים מאוד בזה, מנסים לבנות תוכניות לשוטרים עם רקע חרדי. הרבנות מעורבת ויכולה לסייע במציאת תפקידים בלי בעיות הלכתיות, או תפקידים עם אוריינטציה של פיקוח נפש מובהק כדי שלא יהיו בעיות של חילול שבת".

אבל איך הם ישרתו בשירות מעורב?

“אפשר למצוא להם תפקידים שבהם אין בעיה כזו של בנים ובנות. רק לאחרונה סיימו 27 שוטרים חרדים במסגרת השירות הצבאי-אזרחי והם כמעט כולם מתנדבים בענף הסיור, במקומות מעורבים. לא מבטיחים להם ניידות של בנים או בנות, כי אין דבר כזה. בסוף המטרה של המשטרה היא, שיצטרפו לשורותיה מכל המגזרים".

עולם הכשרות מותאם לחרדים או לדתיים שמחפשים מנות מהודרות יותר?

“למשטרה יש כללי כשרות. זה נכון שאדם שיש לו הידורים מיוחדים בענייני כשרות באמת יהיה מאוד קשה לעזור לו, אבל אני מאמין שבאופן כללי ניתן לאכול במשטרה. אם תהיה קהילה גדולה של אנשים שמקפידים על דבר מסוים, אני מאמין שנוכל לעזור להם כדי שיוכלו לאכול כמו שצריך".

למילון נכנסה בשנים האחרונות מילת גנאי חדשה: ‘הדתה'. יש הטוענים בגלוי שיש לחסום את הדתיים מלהגיע לדרגות הבכירות בצה"ל או בעמדות מפתח אחרות. כיום, אין דתיים או חרדים בצמרת המשטרה מלבד המפכ"ל עצמו, רב ניצב רוני אלשיך, שכידוע הוצנח מבחוץ. דתיים, באופן כללי, נמנעו מלהתגייס למשטרה.

יש רצון לקדם, לדחוף ולראות יותר בעלי כיפות בפיקוד הבכיר?

“משטרת ישראל פותחת את שעריה לציבור החרדי והדתי להתאים את עצמם ולהתמודד על כל תפקיד. זו עשיה נהדרת לטובת החברה, אולי הכי חשובה במדינה. אנחנו נתאים צרכים ואפשרויות ככל שנוכל, וכדי שהסביבה שלהם תתאים לרוח העשיה. לדוגמה, יש קבוצה חרדית שעובדת באגף התנועה, ואנחנו משתדלים לתת להם מקום נפרד. רבני קהילות מבינים כיום שהמשטרה היא הכלי הראשון להשלמת כוחו של רב העיר או הקהילה, כדי לתת מענה לבעיות שצצות. ברוך ה', יש לנו קשרים עם כל הרבנים בכל המגזרים".

דתיים יכולים לבוא למשטרה ללא כל חשש?

“אין דבר כזה דתי ללא חשש. דתיים בנויים על העובדה שהם צריכים לחשוש. ‘אל תאמין בעצמך עד יום מותך'. המשטרה מעוניינת לקלוט את כל גווני החברה, כולל הדתיים והחרדים, ומוכנה לעשות הרבה כדי שהדתיים ירגישו בנוח להיות שוטרים, סיירים, חוקרים ובלשים, וישרתו את עם ישראל בעבודה אתגרית שאין לה אח ורע. ככל שיכנסו יותר דתיים למערך, כך יהיה יותר נוח לכולם".

איפה המשטרה תהיה בעוד חמש או עשר שנים, בראייתך?

“הייתי שמח לראות את המשטרה כמקום בו כל אדם במדינת ישראל יוכל לעבוד בו מבלי שישלם על כך מחיר אישי, דתי או אמוני. אם בשביל זה נכנסתי למשטרה, כדי ששומרי שבת ושומרי מסורת יוכלו לשרת במשטרה מבלי להרגיש שהם פוגעים באמונתם - זו זכות גדולה עבורי. בלי משטרה אי אפשר להתקיים, ובלא מוראה של מלכות - איש את רעהו חיים בלעו. נכון שלא נעים לפגוש שוטר בדרך כלל, אבל האזרחים צריכים לשמוח שיש להם משטרה איכותית".