השופט בדימוס אדמונד לוי הלך לעולמו הערב (ג') בגיל 72. לוי, שימש כשופט בית המשפט העליון וחבר הועדה שופטים. יובא למנוחות מחר (ד') בשעה 15:30, בבית העלמין הישן ברמלה.
לוי, יליד בצרה שבעיראק, נולד ב-1941, עלה לארץ ישראל עם משפחתו בגיל 10, והוא בן למשפחה תומכת תנועת החרות. לאחר שירותו הצבאי החל לעבוד בבית משפט השלום ברמלה ובו בזמן למד משפטים בשלוחת האוניברסיטה העברית בתל אביב. התקדם בתפקידיו בבית המשפט ממחלק תה עד שהפך למזכיר הראשי ובמקביל ב-1970 קיבל רישיון עורך דין ופתח משרד משלו בעיר. כיהן כסגן ראש עיריית רמלה מטעם הליכוד במשך 3 שנים. ב-1977 מונה לשופט צבאי, תפקיד אותו מילא במשך שנתיים. ב-1979 מונה לשופט שלום בכפר סבא. ב-1984 לשופט מחוזי בתל אביב. לוי דן בעיקר בפלילים והתבלט כשופט יעיל וקפדן. בין השאר ניהל את משפטו של יגאל עמיר, רוצחו של יצחק רבין.
בשנת 2000 מונה לתפקיד שופט בית המשפט העליון כמינוי זמני וכשזה הסתיים מונה למינוי של קבע. לוי חובש הכיפה נתפס כמייצג של מזרחיות מסורתית דתית. ב-2008 נבחר על ידי חבר שופטי בית המשפט העליון לוועדה לבחירת שופטים במקומו של המשנה לנשיאה אליעזר ריבלין.
בחודש ינואר 2012 מונה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יעקב נאמן לעמוד בראש הוועדה לבחינת מצב הבנייה ביהודה ושומרון. ביולי 2012 פורסמו מסקנות הוועדה אך מסקנות אלו נגנזו. הוועדה מצאה כי השטחים אינם בבחינת "שטח כבוש" מאחר שלא הוחזקו בידי ירדן על פי הדין הבינלאומי. חלק נכבד מן הדו"ח עוסק בהזמת דו"ח טליה ששון. ממצאי הוועדה שנויים במחלוקת, כאשר חוגי ימין תומכים בהם וחוגי שמאל מתנגדים.
לוי נחשב כשופט פרו ימין ופסק בדעת יחיד כי יותר למשה פייגלין להתמודד בבחירות בכנסת השש עשרה. בנוסף מתח ביקורת חריפה על פיטורי שרי הימין שבוצעו במטרה לאפשר את קבלת תוכנית ההתנתקות, אך לבסוף נתן להם הכשר משפטי. בהחלטתו ביוני 2005 בעתירה שהוגשה לבג"ץ כנגד תוכנית ההתנתקות מצא עצמו לוי במיעוט כאשר ביקש לפסול את התוכנית כלא חוקתית. עוד במהלך הדיונים בעתירה, ביקש לוי להוציא צו ביניים לעיכוב יישום התוכנית, ובפסק הדין עצמו קבע כי ההתנתקות כולה אינה חוקתית ופסק כי אם דעתו הייתה מתקבלת, היא הייתה בטלה ומבוטלת.
יהי זכרו ברוך