ש: יש אצל חסידי גור תקנות, המכונות "יידישקייט", כלומר יהדות, מאוד מחמירות בענייני צניעות בין איש לאשתו. הן לא כתובות ולא נלמדות בשיעורים אף ברמז, אלא נמסרות מפה לאוזן. הנה דוגמאות: פרישות גדולה בעניינים שבצניעות בין איש לאשתו, אינם הולכים ואינם עומדים יחד ברחוב אלא במרחק, אינם מדברים יחד ברבים, אינם פונים אחד לשני בשמם ועוד. האם אין זה מוגזם?
ת: זו מידת הפרישות המופיעה במסילת ישרים פרקים יג-טו והיא מידה משובחת והגיונית ועילאית. אבל אינה חובת כל אדם, לכן חכמים לא גזרו ולא תקנו אותה, "כי לא גזרו חכמים גזרה אלא אם כן רוב הציבור יכולים לעמוד בה, ואין רוב הציבור יכולים לעמוד בה, ואין רוב הצבור יכולים להיות חסידים, אבל די להם שיהיו צדיקים. אך השרידים אשר בעם החפצים לזכות לקרבתו יתברך, ולזכות בזכותם לכל שאר ההמון הנתלה בם, להם מגיע לקיים משנת חסידים אשר לא יוכלו לקיים האחרים, הם הם סדרי הפרישות האלה כי בזה בחר ד', שכיון שאי אפשר לאומה שתהיה כולה שווה במעלה אחת, כי יש בעם מדרגות מדרגות איש לפי שכלו, הנה לפחות, יחידי סגולה ימצאו אשר יכינו את עצמם הכנה גמורה, ועל ידי המוכנים יזכו גם הבלתי מוכנים אל אהבתו יתברך והשראת שכינתו" (שם פרק יג).
כנראה, כך החליטו אדמו"רי גור לדורותיהם שחסידי גור נקראים להיות אותם היחידים ובכך להביא רוממות וטהרה לאומה כולה, כמובן לא על ידי שמדברים על כך, אלא על ידי עצם מציאותם.
אך, נשארת השאלה, וכי כל חסידי גור שייכים למדרגה זו? למעשה יש בימינו הרבה מאוד חסידי גור שאינם מקיימים את כל התקנות האלה, אך בלי ספק, הם יהודים צדיקים.
ודאי, גם זה ידוע לאדמו"רי גור, אך שיטתם היא למשוך כמה שאפשר כלפי מעלה – וכל אחד יתרומם כמה שהוא יכול לפי כוחו.
ואנחנו הדלים, לפחות נלמד מהם למסור את נפשנו לא לעשות עבירות ולקיים מצוות, כפי כל המדרגות של מסילת ישרים, זהירות, זריזות ונקיות, פרקים ב-יב.