"נשואה 6 שנים יש לנו שני ילדים. הלידה האחרונה הייתה קשה מאוד, עברתי ניתוח קיסרי חירום אחרי ואקום ואני מרגישה שעוד לא התאוששתי. לפני שבוע גיליתי שאני בהריון ומאז אני לא מפסיקה לבכות לא יודעת מה לעשות. אני לא מחוברת להריון בכלל וגם אחותי בטיפולי פוריות אז אני מרגישה שזה לא פייר שאני לא רוצה ילדים ובהריון והיא מחכה מלא ולא. בעלי לא מבין אותי בכלל ואני מרגישה שהוא שופט אותי אז באמת לא יודעת מה לעשות, אולי יש לך עצה בשבילי?".
תהיו בטוחים שהרבה אנשים שאתם מכירים הגיעו כהריונות לא מתוכננים
יש דברים שמגלים רק אחרי שמתחתנים או מתבגרים. ולדעתי אחד מהם הוא ההבנה שלא כל הריון הוא מתוכנן. תהיו בטוחים שהרבה אנשים שאתם מכירים הגיעו כהריונות לא מתוכננים, ואולי אפילו אתם ואתם לא יודעים. האם תמיד היינו רוצים שזה יהיה ככה? אני חושבת שהתשובה היא שלא. ועדיין - זה קורה. זה מצב נפוץ ואתם ממש לא לבד. ודווקא ההבנה הזו שאתם לא לבד, יכולה לתת עבורך נרמול מסוים לסיטואציה (כי באמת זה משהו שלא מדובר מספיק)
בכלל, אני רוצה להתלבט אתך על המינוח - הריון לא מתוכנן. אצל מי לא מתוכנן? הרי אצל מלך מלכי המלכים, אדון כל הנשמות ואצל אותה נשמה שבחרה בכם - זה היה ממש מתוכנן! מדורי דורות. מתוכנן לפרטי פרטים. לצד זה כן מדובר בהריון מפתיע, ואני לא לוקחת את זה ממך. להיכנס להריון במפתיע - זה מצב שמציף תחושות מורכבות. ואני שומעת ממך בעצם שלושה מעגלים שזה פוגש אותך:
1 בינך לבין עצמך
את מתארת מצב שבו לא התאוששת מהלידה הקודמת, רצית להתרפא ופתאום ההריון הגיע. את מתארת מצב שבו את חוששת מחיבור להריון ומה יהיה (לגבי האשמה נדבר על זה בהמשך) ואלו ממש תחושות טבעיות ונורמליות. קבלי גם אותן. מותר לך כרגע להתבאס, ואפילו להפך - ככל שתתני יותר מקום לכל מנעד הרגשות שלך - כך הם ישתחררו. אני ממליצה לך מאוד לעבור תהליך של עיבוד לידה למה שהיה בלידה הקודמת (בלי קשר להריון הנוכחי) ולשחרר את הטראומה. ממליצה לך לתת לזמן לעשות את שלו, גילית על ההריון לפני שבוע. לא סתם הריון הוא 9 חודשים ותחילתו לא אומרת על סופו. ותנסי למצוא דרכים קטנות משלך להתחבר להריון הזה - לפנק את עצמך בדברים חדשים, לקנות לקראת הלידה כל מיני אביזרים ובגדים. ובעיקר - להקיף את עצמך בתמיכה בין אם מקצועית במידה ואת רואה שזה מורכב עבורך ובין אם חברית - כל אישה זקוקה לשבע נשים שיעטוף אותה בהריון וכל אחת כמה וכמה בהריון מפתיע שכזה (וממש בדחילו ורחימו אני מוסיפה את עניין הפסקת הריון, אני אישית לא בעד, אבל אני מעלה זאת כי זה קיים וגם לדעת שיש לכך סימוכין הלכתיים במקרים יוצאי דופן. וכמובן שאין לראות בדברי המלצה למי מהקוראים, אלא שיתוף מידע בלבד).
2 בינך לבין בעלך
אני שומעת את הפער שיש ביניכם ואת הכאב שזה יוצר לך. זה באמת לא נעים להרגיש את הבדידות הזו בסיטואציה. בקליניקה אני הרבה פעמים אומרת לזוגות שמותר לכל אחד להרגיש אחרת וזה בסדר. גם לא חייב להסכים, ועדיין חלק מלהיות במערכת זוגית זה גם לדעת לתת את התמיכה אחד לשניה, להיות קרובים גם אם לא מסכימים. אנחנו נמצאים בימים שממש מבקשים את זה ברמה הלאומית, וזה לגמרי מתחיל מהבית שלנו. האם את יכולה להסתכל על בעלך, על נקודת המבט שלו - לקבל אותה גם אם את לא מסכימה איתה? והאם הוא יכול לעשות זאת גם כלפיך. להסכים פירושו שגם אם אתה חושב אחרת, אני לא מפעילה עליך מניפולציות, כדי שתחשוב כמוני, אני לא נותנת לך להרגיש רע עם עצמך כשאתה חושב אחרת וכן להפך כמובן. ממליצה לכם לקבוע זמן אחת לשבוע לדבר על הדברים ביניכם בכנות, להתכונן ביחד לקראת הלידה, לתמוך אחד בשניה ואם אתם רואים שזה מורכב לכם אפשר בשמחה להגיע לפגישה מקצועית שתכוון אתכם.
3 בינך לבין אחותך
תשמעי, אין לנו עסק בנסתרות. אני לא יודעת למה ה׳ בחר בך ולא בה, אני בטוחה שלכל נשמה יש את הדרך שלה בעולם כדי לעזור לה לדייק את השליחות שלה. האשמה שאת חשה נורמלית מאוד ועדיין - אין לך שליטה על מה יגיע לאחותך או לא. בהחלט יש לך שליטה על להיות רגישה כלפיה ולהתפלל עליה שתזכה בע"ה גם היא להריון בריא ותקין. ובע"ה כשיגיע תורה, תשמחי גם את בשמחתה.
בת-חן וייל היא מדריכת כלות, יועצת זוגית ומיניות, מנחת סדנאות ומנהלת קהילת "להיות אישה" לנשואות טריות. לתגובות batchen10@gmail.com. להצטרפות לקבוצות הווטסאפ לנשואות צרי קשר במספר 0525445887.