אני גרושה + 2. עוד מעט בת 44. אני גרושה כבר 14 שנה ומאוד רוצה להתחתן. הבעיה שלי שיש לי מגבלה בראיה. אני אומנם עצמאית וכל השנים עבדתי ופירנסתי את הילדים לבד. גרתי רחוק מההורים ותודה לאל אני מסתדרת לבד.
מבחינה חברתית, יש לי המון ידידות רובן ככולן נשואות מכיוון שפנויות לא מעונינות להיות איתי בקשר. למרות שאני פונה הרבה לשדכנים, היתה תקופה שהלכתי למפגשי פו"פ, פרסמתי מודעות בעיתון, ביקשתי מחברות שיעזרו וכו'. תמיד קיבלתי מעט מאוד הצעות ורובן היו כ"כ גרועות שלא היה מקום אפילו לשקול, המעטות שבאו בחשבון - הצד השני לא היה מעונין.
אני מיואשת לגמרי.
הילדים כבר גדולים כבר בשנה הבאה צבא ובעוד שנה ש"ל ואני מרגישה בודדה מאוד.
לא מאמינה שמישהו באמת יכול, או רוצה לעזור.
תשובה
שואלת יקרה,
אני קוראת בין השורות אין כאבך וייאושך כי רב הוא, את חשה תחושת אי שייכות. מצד אחד חברותייך נשואות ומאידך אלו הדומות למצבך אינן רוצות בקשר עימך. לא כל כך ברור לי מדוע ולא הבהרת עד כמה בעיית הראייה חמורה.
חשוב שתמצאי לעצנך תחומים רבים שיעניינו אותך ושיוכלו למלא את זמנך ונפשך : חוגים, התנדבות וכן לא להתייאש להמשיך ללחפש שידוכים הלואי וזה יגיע. לפרסם במודעות באינטרנט ולהתפלל לה'.
אם תשלבי עשייה בכוון אליו את שואפת ומאידך, תנצלי את זמנך בדברים שעושים לך טוב, הרי לא תראי בתקופה זו רק המתנה ארוכה ומורטת עצבים אלא תקופה שהעשירה אותך וחישלה אותך.
אל תתפסי לבדידות הלחמי בה את בהחלט נשמעת לי כאישה חזקה שיודעת לדאוג לה ולילדיה. עתה השעה שעליך לדאוג לעצמך ושיהיה לך טוב - זכרי, טוב אינו רק להנשא (כפי שבודאי חווית בעבר זה לא תמיד סוגה בשוושנים) טוב הוא איך שמסתכלים על הדברים ומה שעושים עימם.
בהצלחה רבה
אלישבע פרידמן
יועצת זוגית
מורשת - קריית אתא