הדמעות של אביב גפן - הן בשורה גדולה

כבר שנים רבות שאני קשורה באביב גפן, עם כל השוני בינינו. והראיון האחרון שלו, בו דיבר בבכי על תושבי בני ברק, זו אולי הבשורה הכי גדולה שיכלה לצאת מהקורונה

חדשות כיפה שרון רחל פלג 24/05/20 14:38 א בסיון התשפ

הדמעות של אביב גפן - הן בשורה גדולה
אביב גפן, צילום: Tomer Neuberg/Flash90

כבר שנים רבות שאני קשורה באביב גפן. זאת לא רק פאזה חולפת של גיל צעיר. גם היום, ב'"ה, נשואה + 5, אני אוהבת אותו, ככה, לא יכולה להסביר. עם כל השוני בינינו. אחרי הראיון עם דנה וייס לא יכולתי להישאר אדישה, והייתי חייבת לשתף אתכם. יש בו בראיון, בשורה גדולה בעיניי, אולי הבשורה הכי יפה שיצאה מהקורונה הזאת. 

אחרי שיר שהקדיש אביב לתושבי בני ברק, וקיבל 420 הודעות מהם, הוא מספר: "האהבה, הקרע בעם, הדתיים, אנשים כמוני אתיאיסטים, פתאום הכול התחבר לי. האהבה שקיבלתי שם מאנשים שאני באמת כאתיאיסט, גם דיברתי בגנותם בגיל 19, היא פרצה באהבה ובבכי". על מה בכית? הוא נשאל, "כי שנים למדנו איך לשנוא את האחר, הוא דתי, הוא חילוני, ואפילו אני גם כבר הייתי חייל במשחק הזה. פתאום ראיתי אותם, פתאום ראיתי אותם מולי, עם הכיפות והלבוש, ופתאום הכול התחבר לי. 

איך השתניתי בקורונה? ככה השתניתי, זה היה הרגע שלי. אני עושה הכול כדי לחבר ולאחד. כי שנים אותי לימדו ואותך לימדו איך לשנוא את האחר, מי שלא כמוני הוא לא שווה, ולמדתי לכבד. זה הדליק להבה של אהבה פשוט מדהימה, אני אפילו לא יכול תאר במילים, רק כנראה בדמעות".

אי אפשר היה שלא להתרגש מהדברים של אביב. גם מי שלא הזיל נהר של דמעות כמוני, בוודאי הרגיש את הדברים נוגעים בליבו. איך צעד אחד של אביב גפן - בהקדשה שלו את השיר לתושבי בני ברק, מתוך אמפתיה ומתוך אהבה אנושית, הביא לצעד אחד מצידם - לשלוח מאות הודעות אליו מתוך הכרת תודה, וכך נרקם כל המהלך הזה. 

מה זה אם לא 'אתחלתא דגאולה'? אלה החדשות שצריך לשדר בתקשורת שלנו. למה? כי הטוב מביא עוד טוב. ככה זה עובד. כמה כוח יש לתקשורת. אם התקשורת שלנו תבחר להעביר אלינו חדשות כאלה, היא תיצור פה מציאות אחרת, היא תבנה מדינה חדשה. והחדשות כמובן, תלויות גם בנו, בדרך שבה אנחנו בוחרים לראות את המציאות סביבנו, ואולי, הלוואי, שהבחירה של התקשורת לשדר את הראיון הזה בחדשות 12, מסמנת גם התחלה של שינוי.

הפעם, לפחות על פני השטח, זה לא נראה טור בנושא הורות, אבל באמת שהוא כן. כי הכול מתחיל מהבית, גם מהלך הגאולה השלימה מתחיל מהכי קטן, שהוא בעצם הכי גדול, הבית הפרטי שלנו. ובזכות אביב גפן אנחנו יכולים ללמוד שיעור גדול - שיעור בעין טובה.

אם נדע לראות את הילדים שלנו כך, לקבל אותם כפי שהם, באמפתיה, ולא להיאבק בהם, גם אם הם לא תמיד בדיוק אנחנו. אם נבחר לכוון את הזרקור דווקא על המעשים הטובים שלהם, וכולם עושים גם טוב, נוכל להגדיל את הטוב ולהעצים אותו. הנטייה הטבעית שלנו היא לראות את מה שדרוש תיקון, את מה שלא בסדר, מתוך כוונה טובה ורצון לשפר, אבל במציאות זה לא באמת עובד ככה. אפילו לא כלפי עצמנו. דווקא ראיית הטוב היא זאת שמחזקת אותנו ומאפשרת לצמוח. ראייה כזאת מתאפשרת רק בצעד אחורה – מקרוב מידיי רואים גם את הפגם הכי קטן. מרחק מאפשר את ראיית המכלול, את התמונה השלימה. הקורונה בוודאי מבקשת מכולנו צעד אחורה, תרתי משמע, לראות טוב.

 

 


  

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן