התיקים מוכנים, אתם כבר ליד הדלת, אתם מושיטים את המעיל לילד, והוא מודיע: "לא בא לי". זה מתחיל בבכי, מדרדר מהר מאוד לצעקות, ואתם כבר ממהרים לעבודה. במקום להתחיל בשכנוע נוסף, מצאנו לכם מחקר שיכול לעזור לתווך לילד את המצב ואולי לגרום לו לשתף פעולה יותר.
השילוב בין גבול ברור למקום קטן לבחירה הביא לשיתוף פעולה גבוה יותר
במחקר שפורסם בכתב העת Infant Mental Health Journal התבקשו אימהות לגרום לילדיהן לאסוף צעצועים למכלים המתאימים להם. נמצא שאימהות שהציבו מסגרת ברורה (הוראות קצרות, עזרה מעשית, קצב מותאם לילד) וגם נתנו לילד מקום ליוזמה ולבחירה, הגדילו את הסיכויים שהפעוט יאסוף את הצעצועים.
הכוונה היא שהשילוב בין גבול ברור ("עכשיו יוצאים, צריך מעיל") לבין מקום קטן לבחירה ("איזה מעיל? רוצה לנסות לבד?") נקשר לשיתוף פעולה גבוה יותר אצל פעוטות.
במקרה של המעיל, אפשר לנסות ליישם את העיקרון בתוך גבול שההורה קובע. אם החלטתם שמזג האוויר מחייב מעיל, הבחירה אינה חייבת להיות אם ללבוש אותו, אלא איזה מבין שני מעילים מתאימים ללבוש, או אם הילד רוצה לנסות לבד ולקבל עזרה ברוכסן. במקום רצף הוראות, אפשר לפרק את הבקשה: קודם יד אחת, אחר כך השנייה, ואז סוגרים.
אם הילד אומר שהמעיל מציק לו, אפשר לבדוק יחד מה בדיוק מפריע ולבחון חלופה מתאימה, למשל לגזור יחד את התווית המציקה. אפשר גם להכיר ברצון שלו בלי לשנות את ההחלטה: "אני מבינה שאתה רוצה להמשיך לשחק. עכשיו מתלבשים ויוצאים".
מהצד שלנו, כמובן, אין כאן הבטחה לבוקר בלי התנגדות. אבל יכול להיות שהמחקר הזה יעזור לעבור את הבוקר הבא בצורה חלקה יותר.