המציאות הביטחונית בישראל מפגישה אותנו שוב ושוב עם רגעי חירום. כהורים, וכמי שמחנכים ומטפלים באלפי פעוטות מדי יום, אנו יודעים שהאתגר הגדול ביותר הוא התיווך של רגעי האזעקה בגיל הרך. בגילאים אלו, הילדים טרם מבינים את המשמעות הקוגניטיבית של המצב, אך הם קולטים כל מבט, נימה, תנועה, טון ורעד בקולנו.
מתוך ניסיון מקצועי ופדגוגי, והבנת הצרכים הקוגניטיביים, ההתפתחותיים, והרגשיים של הפעוטות, ריכזנו עבורכם 10 עצות זהב שיעזרו לכם לעבור את השהייה בממ"ד ובמרחבים המוגנים, בצורה המתאימה, הבטוחה והמרגיעה ביותר:
1. השקט שלכם הוא הביטחון שלהם
בגיל הרך, ילדים חווים את המציאות דרך שפת הגוף של ההורים. השתדלו לקחת נשימה עמוקה לפני שאתם מרימים את הילד, שדרו רוגע ודברו בקול שקט ובוטח, גם אם בפנים הלב פועם בחוזקה. הידיים שלכם הן המרחב המוגן הראשון שלו.
2. נוכחות מלאה והתנתקות ממסכים
זמן השהות בממ"ד דורש מכם להיות שם עבורם במאת האחוזים. הניחו את הטלפונים הניידים בצד (למעט קבלת התרעות מפיקוד העורף). הימנעו כמה שניתן מצפייה בחדשות, גלישה ברשתות או ניהול שיחות טלפון מלחיצות ליד הפעוטות. המסך מנתק את קשר העין הקריטי כל כך לתחושת הביטחון שלהם.
3. הכנת הסביבה ו... ארגז התחפושות!
הפכו את הממ"ד מראש לחדר מוכר וידידותי. הכניסו אליו בובות אהובות, מים, וחטיפים. ברוח התקופה וחודש אדר- זה הזמן להכניס לממ"ד את ארגז התחפושות! מדידת כובעים, משקפיים ואביזרים הופכת את השהייה לחוויה משפחתית, משחררת ומשמחת שפורקת מתח בצורה טבעית.
4. שגרה בתוך חירום: שירים ומשחקים קבועים
שגרה מייצרת ביטחון. אמצו לכם "שיר ממ"ד" קבוע, דקלום או משחק אצבעות שאתם עושים יחד בכל פעם שנכנסים למרחב המוגן. החזרתיות הופכת למוכרת, ועוזרת לפעוט לצפות את הבאות ולהירגע.
5. תיווך פשוט ומותאם גיל
אין צורך להסביר מורכבויות ביטחוניות. השתמשו במשפטים קצרים וענייניים: "יש עכשיו רעש חזק בחוץ, אז אנחנו נכנסים לחדר ששומר עלינו." המילים צריכות לשדר הגנה, לא סכנה.
6. כוחו המרפא של המגע
בזמן האזעקה, החזיקו את הילד קרוב אליכם, חבקו וערסלו. מגע עמוק וקרוב מפריש הורמונים מרגיעים ומייצר תחושת מוגנות פיזית ורגשית שמילים לא תמיד מסוגלות להעביר.
7. הסחת דעת נשימתית
כלי מצוין לזמן השהות הוא הפרחת בועות סבון או נשיפה על שבשבת קטנה שהכנתם מראש. מעבר למשחק, הפעולה מחייבת את הילד (ואתכם) לנשום נשימות עמוקות, מה שמסייע פיזיולוגית להרגעת המערכת העצבית.
8. תיקוף רגשות (גם ללא מילים)
אם הילד בוכה או נבהל, תנו מקום לרגש. הימנעו ממשפטים מבטלים כמו "לא קרה כלום", ושקפו ברוך: "אני רואה שנבהלת מהרעש, זה באמת לא נעים, אבל עכשיו אנחנו יחד ואנו מוגנים."
9. נשמעים להנחיות - ללא פשרות
המרחב המוגן מציל חיים. יציאה מהממ"ד תעשה אך ורק על פי ההנחיות המעודכנות של פיקוד העורף, ואינה תלויה בשום תזמון שרירותי אחר. חשוב להקפיד על כך למען בטיחות כולנו.
10. סיום חיובי ובניית חוסן
לקראת היציאה מהממ"ד, ציינו את ההצלחה. אמרו לילד: "איזה יופי נכנסנו מהר, שמרנו על עצמנו ושיחקנו יפה ביחד, עכשיו אפשר לצאת לחזור לשחק." סיום כזה משאיר חוויה של שליטה ובונה את תחושת המסוגלות.
הכותבת היא מנהלת האגף לגיל הרך בתנועת אמונה המפעילה כ 100 מעונות יום ברחבי הארץ