הדילמה שמפצלת את קבוצת הוואטסאפ של הגן: מסיבת חנוכה עם הורים או בלי?

חג החנוכה כבר מעבר לפינה ובכל רחבי הארץ הילדים בגן מתכוננים למופע: שירים, סופגניות, סיפורי גבורה וריקודים שממלאים את הלב, וצוחקים יחד מהסיפור המוכר על גברת קרש ומר מערוך. ההתרגשות ניכרת - אבל אצל מי בדיוק? אצל הילדים? אצל הגננות? אצל ההורים? תלוי את מי שואלים.

בכל שנה חוזרת אותה שאלה שמצליחה לפצל את קבוצת הווטסאפ של הגן לשניים: האם ההורים צריכים להגיע למסיבת חנוכה? מצד אחד, זו מסורת מרגשת. הורים רבים מחכים לרגע שבו יראו את ילדיהם רוקדים עם כובע סופגנייה, מחייכים אליהם ומנופפים להם לשלום בזמן שהם מסתובבים כמו סביבון. תמיד יש גם את האבא הקבוע שמדליק את נרות החנוכייה ומברך, ומוסיף לטקס את הנופך החגיגי שכולם מחכים לו בציפייה.

מצד שני, יש גם את המציאות. המסיבה לעיתים נקבעת באמצע השבוע, אחרי הצהריים, מה שמוביל ליום עבודה מקוצר כי צריך לאסוף את הילדים באמצע היום ולאפשר לצוות להכין את האירוע. או ביום שישי בבוקר, שזה הזמן היחיד שבו אפשר להשלים נשימות והכנות לשבת. תמיד יש הורה שאחת מהאפשרויות הללו פחות תתאים לו. בנוסף, יש הורים שיודעים שייתכן וישקיעו אנרגיה וזמן, רק כדי לגלות שבסוף הילד שלהם בכלל לא ירצה להשתתף בריקוד והם ימצאו את עצמם מוחאים כפיים ל--34 ילדים אחרים. וזה טבעי לגמרי. חלק מהילדים פורחים מול קהל, אחרים נבוכים, מתכנסים או פשוט מעדיפים לעמוד בצד.

אז מה נכון לעשות? איך מאזנים בין המסורת, הציפייה והמחויבות, לבין המציאות של הורים בשנת 2025?

תיאום ציפיות

רצוי לקבוע כבר בתחילת השנה שני אירועים שבהם ההורים משתתפים באופן פעיל, ולהחליט אם הם מתקיימים ביום שישי בבוקר או באמצע שבוע בשעות אחר הצהריים, עם הבנת המשמעות של יום עבודה מקוצר. ואם הגעתם לרגע הזה וזה לא נעשה מראש, תמיד אפשר לקבוע זאת גם עכשיו. החלטה משותפת כזו מאפשרת לכולם לתכנן מראש, מפחיתה עומס, ונותנת לגננת ולצוות מרחב להציג את העשייה שלהם, בלי לחץ או מחלוקות ברגע האחרון.

וביום המסיבה עצמו? אם כבר מגיעים, כדאי להפוך את המפגש למשמעותי. לא רק לשבת בקהל ולהביט בילדים מרחוק, אלא ממש להפוך לשותפים פעילים. אפשר לעשות תחנות בהן ההורה יכול לעשות פעילות משותפת עם הילד שלו, כמו שולחנות יצירה, ריקוד משותף, לסובב סביבונים, להדליק פנסים בחושך. המעורבות של ההורים הופכת את מסיבת חנוכה להרבה יותר מטקס או משימה לוגיסטית: אלא להזדמנות לעצור, להיות כאן ועכשיו עם הילדים, לראות את ההשקעה וההתלהבות שלהם, ולהפוך את הרגעים המשותפים לחוויה מחברת, משמעותית ומעצימה.

הכותבת היא מדריכת הורים והעצמה אישית, מתמחה בתקשורת ומערכות יחסים. מחברת ספר הילדים "אמא, עד מתי" וספרי השירה "מחזיקה את הרוח" ו"בין הסבבים".