כבר קרוב לשנתיים אנו נמצאים בתקופה מאתגרת אך המלחמה מול איראן הגבירה את חוסר הודאות והקשיים איתם מתמודדים אזרחי המדינה. כולנו דרוכים אל מול ירי הטילים ממזרח ובכל רגע נתון אנו עלולים להידרש להיכנס למרחבים המוגנים, כשרבים ללא ממ"ד עושים דרכם למקלט הבניין או למקלט ציבורי סמוך. בזמן אזעקה לא תמיד אנחנו שוהים יחד עם הילדים, כל אחד מסיבותיו, ולכן לעיתים הם נאלצים להיכנס למרחב המוגן לבדם.
דווקא בזמנים כאלו - של בלבול, בהלה ולחץ, כשהילדים שוהים עם אנשים אחרים במרחבים המוגנים, ישנו סיכון נוסף מלבד פגיעות ישירות של טילים והוא פגיעות מיניות. השהות במקלט יוצרת סיטואציות שונות כמו קרבה פיזית שתוקפים פוטנציאלים עלולים לנצל לרעה ולכן חשוב לדבר עם ילדינו. לא כדי להפחיד אותם, אלא כדי לצייד אותם בכלים נוספים להגנה מקסימלית מכל סכנה אפשרית. את זה ניתן לעשות באמצעות שיחה נעימה, בעדינות ובהתאמה לגיל.
כללי מוגנות בסיסיים להגנה במרחב המוגן
טרם הכניסה
ליווי: במידת האפשר, כדאי שהילדים ירדו למקלט עם אח/ות או שכנה מוכרת ואמינה.
קשר טלפוני: טוב יעשו הילדים אם ייקחו עימם טלפון נייד ויהיו בקשר עם ההורים בזמן השהות במקלט.
חפץ לביטחון: אפשר ואף רצוי לקחת חפץ שמעניק תחושת הגנה – אפילו משהו קטן כמו מזלג או מקל של משחק.
פנס אישי: פנס אישי קטן עוזר לתחושת ביטחון בקרב ילדים ומונע שהייה בחושך.
בזמן השהיה במרחב המוגן
מיקום בטוח: עודדו את הילדים לשבת או לעמוד ליד אישה במקלט ולשמור על מרחק מגברים ונערים.
זיהוי דמות מבוגרת שניתן לסמוך עליה: למשל שכנה או גננת שאליה ניתן לפנות במקרה הצורך. בכל מקרה במידה והילדים זקוקים לסיוע, טוב יעשו אם יפנו לאישה שנמצאת במקום.
קביעת גבולות ברורים: אם מישהו מתקרב יותר מדי, הנחו את הילדים לומר בקול ברור: "אתה עומד קרוב מדי, תתרחק בבקשה".
הימנעות מקשר עין: הנחו את הילדים לא ליצור קשר עין עם גברים, ולא לנהל שיחה מיותרת איתם.
כלים נוספים למניעת פגיעות מיניות במרחב המוגן
קבעו "חוק משפחתי" ברור: למשל- "במקלט לא עומדים לבד ליד אנשים שאנחנו לא מכירים", או "לא הולכים לפינות צדדיות".
מילת קוד: הגדירו מילה שהילד יכול לומר בשיחה או בהודעה כשהוא לא מרגיש בטוח.
תרגול מראש: שיחה והדמיה של "עשה" ו"לא תעשה" בסיטואציות לא נעימות, עידוד פעולות אקטיביות- תזוזה, התרחקות מהמקום או בקשת עזרה.
שיחה לאחר החזרה מהמקלט: לשמוע מהילדים על השהות במקום באמצעות שאלות מנחות: איך היה? קרה משהו לא נעים?
המסר הכי חשוב שצריך להעביר לילדים: הם לא חסרי אונים. הם יכולים לשים גבול, להתרחק ולשמור על עצמם. אין צורך להיבהל אך כן להתכונן - שיחה אחת פשוטה יכולה להעניק ביטחון ולמנוע סכנה.
הכותבת היא דבי גרוס, פסיכולוגית, מומחית לפגיעות מיניות, חברת פורום תקנה.