כולנו רוצים להרגיש אהובים, בפרט על ידי ילדינו שאנו מעניקים להם ממלא ליבנו, אהבתנו וכוחנו. אך מה קורה כשהמתבגר או המתבגרת שלנו אומרים לנו מילים קשות? אילו רגשות זה מעורר בנו ואיך נכון להתמודד? מילים מסוג זה יכולות לעורר בהורה הרבה רגשות, אם זו תחושת כפיות טובה, עצב גדול, רצון להתגוננות ועוד. האמירה יכולה לפגוש אותנו במקום לא פשוט והרבה פעמים להכאיב ולערער אותנו. זוהי תגובה רגשית אוטומטית ובהחלט ניתן להבין את ההורה שחש זאת. עם זאת, ממליצה רגע לקחת נשימה ולנסות להבין את הדברים אחרת.
קודם כל, חשוב לזכור
ילדיכם נמצא בגיל ההתבגרות, המוח נמצא בשלב של התפתחות רגשי-נוירולוגי, והיכולת שלו לווסת רגשות ולבחור מילים מתאימות עדיין נמצא בתהליך הבשלה ולכן כל הרגשות מועצמים יותר ובהתאם לכך גם תגובותיו.
לשמוע מעבר למילים
כשמתבגר אומר להורה "אני שונא אותך", האמירה לאו דווקא מופנית כלפי ההורה עצמו אלא כלפי מציאות לא רצויה. המציאות יכולה להיות מפגש עם גבול/כלל שהמתבגר לא מסכים איתו או השלכה של רגשות לא נעימים שאיתם הוא מתמודד. וכיוון שההורה הוא המקום הבטוח עבורו, הוא מאפשר לעצמו להשליך את רגשותיו בעוצמה זו מול ההורה.
זהו המקום לשקף למתבגר את הרגש אותו הוא מביע, למרות אי הסכמתכם להתנהגות שלו. "אני רואה שאתה מאד נסער/כועס. תרצה לשתף אותי מה גורם לך להרגיש כך?". נסו להיות קשובים ולא שיפוטיים. אפשר גם בזמן יותר רגוע לשבת יחד עם המתבגר ולהבין ממנו מה מעסיק אותו וכן להעמיד בפניו בצורה נעימה גבול באופן בו דיבר אליכם, גם אם אמירתו לא הייתה מופנית דווקא כלפיכם, יש לעודד לשיח מכבד.
לדעת להפריד
הרבה פעמים כשאנו נפגעים מהמתבגר שלנו, נדרש מאתנו לדעת להפריד בין ההתנהלות שלו כלפינו לבין הרגשות שעולים לנו בעקבות כך. אל לנו להיכנס לשיח פוגעני או וכחני מולו ו"לזכור" למתבגר את התנהגותו. הקשר ביניכם הוא החשוב. זכרו שאתם ההורים, הדמות הבוגרת והמובילה.
הוא צמא לאהבה
גם כשנראה שהמתבגר מתבטא באמירות קשות, הוא צריך אתכם, הוא בתהליך של למידה וחיפוש זהות. אתם הוריו, הדמויות המשמעותיות ביותר עבורו וזוהי יכולה להיות הזדמנות ללמידה וחיזוק מערכת היחסים ביניכם. היו שם עבורו, השאירו תמיד את ליבכם פתוח בפניו. הוא ידע וירגיש זאת.
להתייעצויות נוספות ועוד תכנים מעוררי מחשבה ניתן למצוא אותי באינסטגרם - yael_ganan.
הכותבת היא יעל גנן, MA.AT מטפלת באמנות ומדריכת הורים