טור אישי "אבא ואמא מאוד אוהבים אותו אבל כרגע לא יכולים לשמור עליו"

יום אחרי יום ילדים במצבי סיכון מוצאים מביתם. במצבם הרגיש והפגיע, הם נכנסים למשפחות אומנה מחבקות שהסכימו לפתוח את ליבם. אך מאחורי כולם, עומדות בגבורה העובדות הסוציאליות שנלחמות בשביל עתיד טוב יותר

חדשות כיפה תמימה סהר 02/01/23 11:52 ט בטבת התשפג

"אבא ואמא מאוד אוהבים אותו אבל כרגע לא יכולים לשמור עליו"
צילום: shutterstock

הרבה אנשים בעולם מרגישים שהם מובילים שינוי חברתי כלשהוא בחייהם. לשמחתי, זכיתי להוביל מערך שעוסק בכך. בתור עובדת סוציאלית קלינית, מומחית לטיפול דיאדי בטראומה בגיל הרך ועובדת כבר 17 שנים בארגון "אור שלום", גם אני קמה מדי בוקר עם תחושה שקיבלתי זכות גדולה לעשות הבדל בעולמם של ילדים שהוצאו מהבית.

הזכות שקיבלתי כוללת ניהול מערך אומנת החירום של הארגון, שמשמעותו להוביל מערך שעוסק יום ולילה בקליטת ילדים בגילאי 0-6 שהוצאו מבתיהם באופן מידי כיון שהיו במצב של סכנה מידית וממשית לחייהם, ולקלוט אותם באופן מיידי בבית חם, אוהב ומחבק. חמש משפחות אומנת חירום של ארגון "אור שלום" עושות את החסד הזה בקליטה לביתם, כאשר לכל אחת יש בכל רגע נתון עד 5 ילדים בבית. 

מצבים רבים של מצבי קיצון כמו ילד קטן שנמצא משוטט לבד בלילה או ילדה שמגיעה לפתע עם פגיעה חמורה לא מותירים לנו הרבה זמן למציאת משפחת אומנה מתאימה, ולכן משפחות החרום שלנו מהוות פתרון זמני עבורם גם באמצע הלילה ולעיתים אף מבלי לדעת כלל מי הילד.

"הם מספרים לעצמם שהם ילדים רעים ולכן נלקחו מהוריהם"

הילדים מגיעים במצבים מאוד קשים. חלקם ממש הלומי קרב. כבויים, חסרי הבעה, מכונסים. חלקם חסרי שקט המחצינים את הטראומה, חלקם כועסים מאוד, ואני מבינה אותם. הם לוקחים על עצמם אשמה, מספרים לעצמם שהם ילדים רעים ולכן נלקחו מהוריהם. לרוב הם מגיעים חסרי כל, לכן בכל משפת אומנת חירום יש ארון עם בגדים לכל גיל, חיתולים, פורמולות לתינוקות, אוכל וציוד מותאם לכל גיל.

הצוות המקצועי שלנו מעורב בכל צעד. מרגע שמוצא צו חירום להוצאת הילד מהבית מתחיל תהליך הקליטה שנעשה ברגישות ובעדינות רבה, כדי לסייע לילד להכיל את המעבר הטראומטי. אנו בודקים מי הדמויות החשובות בחייו, מי הוריו, ומבקשים שיביאו לו חפץ אישי מוכר כמו בקבוק או בובה כדי לדייק את הקליטה שלו. אנחנו מקפידים לדבר איתו כדי שיבין מה קורה לו, מסבירים לו להיכן הגיע ומדוע, שאבא ואמא מאוד אוהבים אותו אבל כרגע לא יכולים לשמור עליו. מספרים לו שבבית הזה יש עוד ילדים שגדלים בלי אבא ואמא ושיש פה דמויות אחרות שידאגו לו, יטפלו בו וישמרו עליו. בהמשך, יחד עם מחלקת הרווחה, אנחנו דואגים שיפגוש גם את ההורים במרכז קשר תחת פיקוח, כי מבחינתנו כל ילד בכל הנסיבות צריך לראות את הוריו.

צילום: shutterstock

זמן השהות באומנת החירום מוגבל (על פי חוק) ל-6 חודשים. בתקופה זו אנו מאבחנים את הילדים בכל ההיבטים: רפואי, התפתחותי ורגשי. גם ההורים נמצאים בתהליך אבחון ליכולותיהם לעבור שיקום ומקבלים מאיתנו הדרכה בזמן המפגש עם הילד, המסייעת להם להסביר לו מדוע הם אינם מגדלים אותו. כל האבחונים יחד מסייעים למחלקת הרווחה לקבל עבור הילדים החלטות מושכלות על תוכנית הטיפול להמשך: לאן יעבור הילד בתום התקופה, חזרה להוריו או לאומנה ארוכת טווח? לאילו טיפולים התפתחותיים, רפואיים ופסיכולוגיים הוא זקוק?

"הכוחות הגדולים שלנו מגיעים מהשטח"

לאורך השנים אני מוצאת את עצמי לא אחת בעומס רגשי גדול. אני מזכירה לעצמי שגם משפחתי הפרטית זקוקה לי, מה שעוזר לי לשמור על עצמי ולעשות הבחנה בין העבודה לבית, ועם השנים למדתי לאזן. בנוסף, העבודה ב"אור שלום" לא משאירה אותי ואת הצוות רק באזורי הטראומה. אנו מקבלים הדרכה ותמיכה לשאת את המשימה, אך הכוחות הגדולים ביותר שלנו מגיעים מהשטח ומההבנה שהמילים שלנו לילדים, הטיפול והטיפוח של משפחות אומנת החירום מוכיחים את עצמם. אנו רואים את הילדים נרגעים, מרפים ומתחילים לסמוך על עולם המבוגרים ומתפתחים בכל המובנים. כל אלו נותנים לנו תקווה. אנחנו מרגישים שאנחנו עושים משהו משמעותי המשנה את מציאות חייהם. 

הלוואי שלא היו ילדים שצריכים לצאת מהבית. הלוואי שלא יגיעו אלינו עוד פניות, הלוואי שלא תהיה לנו עבודה. אבל עד שכל משאלות הלב שלי יתגשמו, ישנם ברגעים אלה ממש תינוקות ופעוטות שנמצאים בסיכון ממשי לחייהם ואנו צריכים לקלוט אותם. חסרות לנו משפחות אומנת חרום ואנו זקוקים ברגעים אלו למשפחות חדשות שיפתחו את ליבם וביתם.

הכותבת היא עובדת סוציאלית קלינית, מנהלת מערך טרום אומנה, בארגון "אור שלום". בארגון חסרות היום משפחות אומנת חירום כדי לקלוט ילדים שנמצאים בסכנת חיים ממשית. כל משפחות האומנה, מלוות על ידי גופי אומנה המפוקחים על ידי משרד הרווחה והביטחון החברתי.