מאז פורים לא נכנסתי לבית הוריי. אנחנו-אחיותיי ואני, שומרות מאוד על הורינו. לכן אנו פוגשות אותם רק בגינת ביתם, במרחק של שני מטר לפחות (אם לא שלושה או ארבעה), כאשר אנו חבושי מסיכות.
את סופה של הקורונה אנחנו טרם רואים. אחת האוכלוסיות ששגרת יומה נפגעה במיוחד מכך היא אוכלוסיית הגיל השלישי. פגיעותם של בני הגיל השלישי אל מול נגיף הקורונה מאלצת אותם להישאר בבית ככל שהם יכולים ולצמצם את היציאות מהבית. בנוסף לחשש למצבם הבריאותי, נוספת גם תחושת הבדידות עקב העובדה שאת הילדים והנכדים הם לא יכולים לבקר או שביקוריהם צומצמו עד מאד.
לאור העובדה שהיום תשעה באב, הייתי רוצה להתמקד בערבות ההדדית שממשיכה ואף מתעצמת בימים אלו והמכוונת לאוכלוסיה זו במיוחד. בבת ים ישנה יוזמה חברתית מרגשת ביותר. "בת ימים מבשלים לבת ימים", הכנת סיר אוכל מבושל לערב שבת עבור משפחה אחרת, הזקוקה לכך. אלפי סטודנטים ברחבי הארץ ממשיכים לשמור על קשר עם הקשישים בקהילה במסגרת מיזם "אמץ סבא" של התאחדות הסטודנטים. חברות סטארטאפ שונות מסייעות לאנשים מבוגרים בקניות שלהם.
אנשי איחוד והצלה פתחו "מוקד לסיוע הומניטרי" לקשישים ואנשים עם מוגבלויות, הזקוקים לסיוע דחוף. הסיוע לא נוגע רק לטיפול רפואי דחוף, אלא גם לעזרה במקרים של מחסור בתרופות או מזון. ישנו מיזם הפועל ברחבי הארץ שנקרא "תוצרת בית" - מטרתו לעודד אזרחים לסייע לשכניהם לעבור את תקופת ההסתגרות בקלות, ולהפחית את תחושת הבדידות. ככה הם הופכים בניינים לקהילות, ושכנים לשותפים.
Door2Dor הוא מיזם חברתי התנדבותי, שקם על ידי קבוצת צעירים כתגובה למשבר הקורונה ומקשר בין מתנדבים למבקשי סיוע; אנשים שלא יכולים לצאת מהבית וזקוקים לתרופות, מוצרים וכל צורך אחר שלא מקבל מענה.
בעיר הקטנה בו אני מתגוררת ישנם עדיין מלאכים אנונימיים המסייעים לאנשים מבוגרים ככל הניתן. אם זה דרך רכישת חלות לשבת, תרופות, דאגה לתעסוקתם בעוד הם בביתם- על ידי הבאת חוברות ומגזינים לקריאה, משחקי קופסה, חבילות של קלפים ועוד ועוד. יש המון מתנדבים "סדרתיים" פזורים במדינה, שאינם מתבלטים כלל ועושים ככל האפשר כדי להקל ולעזור בכל ימות השנה אבל בתקופה זו הם עובדים קשה יותר ובצורה אינטנסיבית יותר.
למה נחרב בית המקדש? כל ילד יודע להגיד, בגלל שנאת חינם. בואו נתמקד באהבת חינם, הרבה יותר נחמד,מועיל ומרחיב את הלב. מי שזקוק לעזרה- יודה לנו על כך. אבל אנחנו, אנחנו נזכה הרבה מעבר לתודה הזאת. ומי יודע – אולי אפילו לבניית בית המקדש השלישי בימינו.
מירית הופמן - עו"ד לתכנון בין דורי וליווי משפטי ואישי לגיל השלישי