"תורה? איזה תואר ייצא לך מזה?"

ש: ההורים שלי טוענים ששנת לימוד במדרשה היא בזבוז זמן, ושכדאי שאתחיל כבר בלימודים אקדמאים. אני מתלבטת בעניין. אשמח לשמוע דעתכם והמלצתכם.

ת: אבא ואמא דואגים לך, לעתידך וליכולת שלך לעמוד על הרגליים. הם בוודאי צודקים מנקודת מבט מסוימת: החיים באמת מאתגרים והיכולת להתחיל את המסלול הנורמטיבי של לימודים ועבודה הוא חשוב. ובכל זאת, כמישהי שעמדה בצומת ההתלבטות הזו בעצמה לפני אי אלו שנים וגם ליוותה לא מעט בנות בתוכה, אני מרשה לעצמי להציג נקודת מבט נוספת, חשובה בעיני לא פחות, שהעולם שלנו לפעמים שוכח...

האתגר שבחיים איננו מסתכם רק בשאלות של פרנסה, יכולת לעמוד על הרגליים ולבנות את המסגרת של החיים. האתגר בחיים ניצב בראש ובראשונה לא בשאלת המסגרת אלא דווקא בשאלת תוכן החיים שלנו: מה ולהיכן אנחנו שואפים.

לפעמים אני חושבת לעצמי לו היה חוזר אדם מיום עבודה ומספר לחבר שקיבל קידום במקום עבודתו. סביר להניח שהחבר היה חושב שהקידום הוא בתנאי השכר, בדרגה או בהגדרת התפקיד. לו היה אותו אדם מספר שקיבל קידום כי הוא מרגיש שמתנהגים אליו בצורה הרבה יותר נעימה ומכבדת, אני מניחה שהתשובה היתה מתקבלת בחיוך ובצחוק: זה קידום??.. סיפור זה מספר שנקודת המבט של העולם שלנו מושקעת הרבה יותר מידי בשאלות תכליתיות של העולם הזה: שאלות שניתן לכמת ולספור: בתלוש המשכורת או בעומק הריפוד של הכסא. ובכל זאת כולנו יודעים ששאלות של עולם פנימי והתקדמות במימדים נוספים הם משמעותיות לא פחות, ובדרך כלל הרבה יותר, לשמחה ולחוויית עומק החיים שלנו.

הכותבת היא ראש בית המדרש במדרשת לינדנבאום, מבית רשת אור תורה סטון