יופי ואופי

שלום. אני בחור ישיבה שיוצא כרגע עם בחורה מקסימה ביותר. אני ממש מרגיש שכל השאיפות שלה וכל המטרות שלה מזדווגות עם שלי בצורה מושלמת. חיי תורה, יראת שמיים וכו'.

אבל יש בעיה, אני לא מצליח אפילו לדמיין אותה בתור אשתי...

למה? אני לא מתחבר לאיך שהיא נראית. המראה החיצוני שלה לא נראה טוב. (כך אני מרגיש).

איך אוכל ליצור קשר עמוק עם משהי שאני לא מתחבר ליופי שלה? אם בכלל?

תשובה:

שלום לך שואל יקר.

אתה נוגע באומץ בנקודה שמקשה על רבים, ויפה לראות שאתה מעוניין לשוחח עם הקושי ולחשוב איך והאם ניתן להתמודד עמו.

המשיכה והחשק אמורים לקחת חלק בקשר ההולך ומתפתח, והציפייה לכך שבת הזוג תמשוך אותנו אינה רק טבעית אלא אף חשובה. החשק אינו מבטא תשוקה חיצונית, אלא מסוגל דווקא לנבוע מהמקומות העמוקים והחיוביים שבאהבה המתהווה.

הבל היופי?

הפנימיות והחיצוניות מרכיבות יחדיו את חיינו. גם בזוגיות, מדובר על שני ממדים שונים שניתן להבחין ביניהם לרוב בקלות יחסית. יחד עם זאת, יש קשר הדוק בין השתיים, גם אם הוא סמוי לעתים. משחר האנושות אנשים זיהו את היפה עם הטוב, וייחסו לחיצוניות ערכים פנימיים. כיום מחקרים מוכיחים שאנשים יפים זוכים ליחס טוב יותר ודלתות נפתחות עבורם בקלות יחסית. אנחנו גם נוטים לחשוב שדברים שנקראים בשטף ובכיף - אמיתיים יותר.

ואפילו לא אטרח לומר שאלֵה הנחות חסרות שחר. בהמשך נראה כיצד קיים גם קשר הפוך.

מה שובה את הלב?

אנחנו רגילים לחשוב שהצורה שבה אנחנו רואים את המציאות הפיסית קבועה. אבל לדעתי ממש כמו שממד הזמן (המתקתק בקביעות ובדיוק מופלאים) הוא בחוויה שלנו אחד הדברים היותר אישיים-סובייקטיביים שאני מכיר (יש ימים שנמשכים נצח, וכאלה שנעלמים רגע לאחר שהשמש זרחה. תחשוב על זה), גם היופי ניחן בגמישות מסוימת.

נסה לחשוב על האנשים הקרובים אליך ביותר (משפחה, חברים) והעלה אותם לנגד עיניך. עכשיו, האם עלתה בך מחשבה על כמה יפים הם? אני מעריך שלא. לצד הנטייה לתת לכל מי שחולף על פנינו ברחוב ציון על סולם היופי, כאשר מדובר במי שאנחנו קשורים אליהם בפנימיותינו - רף היופי אינו מעניין אותנו; זה לא שהוא אינו קיים, אלא שלא שמים לב אליו.

חוץ מזה, מרכיב לא קטן מההתרשמות שלנו מבני אדם טמון במה שהם משדרים. אני מכיר בנים ובנות שכאשר הם מדברים - אי אפשר להוריד מהם את העיניים. למה? כי יש בהם משהו מהפנט. האנשים האלה אמנם לא נראים רע במיוחד, אבל הם גם ממש לא יפהפיים; למרות זאת, הצופים חווים אותם כמהממים. העוצמה והיופי הפנימיים של אנשים מתורגמים אצלנו לתחושה של יופי. וזה דימוי פנימי שנמצא אצלנו ולא בגוף שלהם. כעת נסה לחשוב על אנשים שאתה סוּפֵּר-מעריך (אני מקווה שיש כמה כאלה), ולמדוד בעצמך את דברי.

כשהנשמה מאירה

הבה ניגש למקרה שלנו. הצורה שבה אנשים ונשים מתגלים אלינו מסוגלת להשתנות ככל שההיכרות שלנו איתם מעמיקה ומתפתחת. השדר והאור הפנימי מתבהר ומתחדד לעינינו עם הזמן. וכשהפנימיות מאירה בעוצמה, החיצונית נראית לנו אחרת (ואני מתכוון במובן הפיסי הפשוט ביותר).

מציאת החן והחיבור הפנימי מסוגלים להשפיע על האופן שבו אנו חווים את היופי של האחרת. אני יודע שזה נשמע רומנטי, וכאן נכון לציין גם את העוצמה של התרבות השולטת בפרסום ובתקשורת, שרק אומרת "הסתכלו בקנקן, הסתכלו בקנקן ועזבו את מה שיש בו" (או כמו ששמעתי פעם מישהי: "אני מבינה שיש לו אופי נהדר, אבל איך את יוצאת עם מישהו שנראה כך?"). העובדה שאנו מוצפים באייקונים וסמלים של יופי חיצוני, מחלחלת (גם שלא במודע) אל העולם הפנימי שלנו, ויוצרת שכנוע פנימי שהחיצוניות חשובה להפליא. ומהשפעות והבניות של שנים לא משתחררים ביום אחד.

וגם אם היופי החיצוני ממאן להשתנות, מה שאנו מחפשים בזוגיות ומי שמעוררת בנו את התשוקה, היא הנפש והדמות האנושית עמה אנו נפגשים. משיכה המבוססת רק על יופי חיצוני היא דחף הרואה באחרת חפץ וכלי. לעומת זאת, החשק הפנימי חותר לחיבור ומפגש עם בת הזוג, והוא מעוניין בנפש. כך, אפילו אם היופי האובייקטיבי נותר כפי שהיה, החיבור העמוק והחשוב יותר מתרחש בין שתי נפשות; וכך היופי החיצוני מעניין הרבה פחות.

להגיע ללב

כתבת כי "אני לא מצליח אפילו לדמיין אותה בתור אשתי". הדמיון מסוגל לבטא את החיבור הנפשי שלנו למחשבות השכליות, ולכן לטעמי יש ביכולת לדמיין (ובהיעדרה) חשיבות רבה. משמעות הדבר, העולה מכל דבריך, היא שכרגע למרות ההתאמה בשאיפות (שגם הן עניין שכלי למדי), עולם הנפש והרגש שלך עדיין לא מרגיש שהוא מצא את מקומו ובת-זוגו.

התרקמות קשרים פנימיים ומשמעותיים אורכת זמן, ולכן אין סיבה להילחץ או לחשוב שאינכם נורמליים. כל קשר מתפתח בקצב שלו, ואני מכיר גם זוגות שהתחתנו לאחר זמן ארוך מאוד של היכרות שהבשילה עד לנקודה בה הם יכלו לדמיין את עצמם חיים ומזדקנים יחד.

הצורך להתחבר לפנימיות קיים בכולם, אבל בדור שלנו קשה להבקיע ולפלס את הדרך אליה בגלל הדימויים שחודרים אלינו מבחוץ. קשה להבקיע אל המקום בו הפנימיות והחיבור הנפשי מגשרים על החיצוניות ומאירים אותה, אבל אין לי ספק בחשיבות של הנחישות והעקשנות בנוגע לאתגר הזה. צריך לזכור כי הגוף חולף ומשתנה עם השנים, וכי הברית שאנו כורתים נוגעת אל האישה הניצבת איתנו, שגם אישיותה תשתנה אבל הנקודה הפנימית ביותר שלה - נותרת על עָמדה. אל הנקודה הזו הקשר חותר.

לסיכום, אני מציע לך לקחת את הזמן ולתת להתפתחות הקשר לעשות את שלה. בנוסף, אולי כדאי לחשוב מה פנימי ומה חיצוני עבורך בקשר (שאיפות ורעיונות מסוגלים להיות רק חיצונים או לנבוע מהפנימיות). הדרך אל התבססות קשר זוגי עם מקום וחיבור עוצמתי אינה קצרה, אבל זו דרך שניתן ליהנות ממנה - לחוש ולהתבונן כיצד אתם מבשילים כזוג.

אשמח לשמוע כיצד הדברים נשמעים.

חננאל

Hananel8@gmail.com