"את באמת רוצה שזה יהיה אלוהים שלך? כזה של בדים וסנטימטרים?" - המשפט המהדהד הזה עולה בראשה של רחלי אנקרי ביום הולדתה ה-38, תשעה ימים בלבד לאחר טבח שבעה באוקטובר, בעודה מוקפת בחברות המבקשות ממנה לחבוש כיסוי ראש כזכות לאחייניתה תפארת, שנעדרה במסיבת הנובה. בפרק חשוף בפודקאסט "ניתוח לב פתוח" בהגשת אמילי עמרוסי, אנקרי משחזרת את הרגע הדרמטי מול בצק החלה, שבו סירבה לעשות עסקאות חליפין מול בורא עולם. דקות ספורות לאחר מכן התקבלה הבשורה המרה על מציאת גופתה של תפארת ז"ל.
אנקרי, ששכלה בעבר גם את אחיה אשר שנפל בגוש קטיף, את גיסה הרב אהרון אנקרי בפיגוע דריסה ואת אביה שנפטר לאחר 13 שנים שבהן גסס בעקבות אירוע מוחי מרוב צער, מתארת את ההתמודדות המורכבת עם השכול הלאומי והפרטי. כאשר עמרוסי שואלת אותה: "על מי הכי הרבה כועסים, כשכל כך הרבה מוות מוקדם מתייצב בחיים שלך?", משיבה אנקרי בגלוי: "אני פחות מהכועסים, לא כי אני קדושה - ככה השם רצה, לא נפתח לי כעס על זה". היא מוסיפה ומספרת על התפרצות הפוסט-טראומה שחוותה ארבע שנים לאחר נפילת אחיה, ומדגישה כי בחרה להפסיק לברוח וללמוד להרגיש את הכאב בזמן אמת.
התעצומות הנפשיות שפיתחה אנקרי הובילו אותה ואת בעלה ידידיה לעסוק כיום בהנחיית זוגיות, מתוך דרך החתחתים והפערים העמוקים שחוו בעצמם. היא משחזרת כיצד דחתה שלוש הצעות נישואים מבעלה לפני שאמרה כן, משום שהרגישה כי פעל מתוך פחד מאובדן ולא מתוך בחירה חופשית. כאשר עמרוסי מנסה להבין את תפיסת עולמה ושואלת: "מה אומר הלוז של השיטה?", מסבירה אנקרי בבהירות: "זוגיות זה לא עניין של התאמה, זה יכולת לגשר על פערים. הפערים הם הדלק והחדר כושר של הזוגיות - לא באנו לפה שיהיה נוח, אבל גם לא באנו לסבול". היא מבהירה כי בביתם נמנעים מוויתורים הדדיים ומעדיפים לפעול בגישה של מתנות, שכן ויתור מתמשך גורם לאדם להתגרש מחלקים מעצמו.
לצד האימון הזוגי, אנקרי פועלת כדי-ג'יי ומנהלת בית ספר לתקליטנים, תחום שחיבר אותה מילדותה לעולם הצלילים והתדרים, ושבו צעדה בעבר גם אחייניתה תפארת ז"ל. עבורה, המוזיקה והמילים משמשות כחלון לנשגב וכמקור מרפא מול תהומות האבל, כשהן מעמיקות את השיח היומיומי שלה עם הנשמה ועם בורא עולם, היא מחדדת כי דווקא המפגש הקרוב והמתמשך עם המוות הוא זה שמחייב אותה ואת החברה כולה לבחור בכל יום מחדש בחיים, לפתוח את הלב ולהתחבר לקדושה שבתוך המציאות.