הסופר והמשורר יהודה אטלס, מהיוצרים המזוהים עם ספרות הילדים העברית, הלך אתמול (ה') לעולמו בגיל 89. המרכז הרפואי תל אביב איכילוב הודיע בצער על פטירתו והעביר את הודעת המשפחה: "יודה היה עד רגעיו האחרונים ילד נצחי. בחייו עשה ופעל למען אנשים מתוך רגש ורצון לעזור. הוא היה עורך, סופר ילדים ומתרגם, ובשנותיו האחרונות כתב על ילדים בסיכון מתוך תחושת שליחות. יהי זכרו ברוך".
"עצוב שזה כבר לא יקרה"
בין הסופדים הייתה גם כתבת חדשות 12, אדוה דדון, שחפשה כי השניים היו בקשר: "רק לפני כמה שבועות התכתבנו, קבענו להיפגש עם אילן, איחלתי לך בחג שנה טובה, ועכשיו הבשורה הזו. כמה עצוב, שזה כבר לא יקרה. נוח על משכבך בשלום, יודה".
אטלס נולד בשנת 1937 במושב עין עירון, להורים חקלאים, וגדל באזור כרכור. לאחר שירותו הצבאי למד מזרחנות ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, ובהמשך השתלב בעולם העיתונות והעריכה. הוא היה חבר במערכת "במחנה גדנ"ע", ולאחר מכן הצטרף ל"ידיעות אחרונות", שם ערך את המוספים "שבעה ימים" ו"שבעה לילות". בהמשך ערך גם את עיתון הילדים "פילון".
הפריצה הגדולה שלו הגיעה בשנת 1977 עם פרסום "והילד הזה הוא אני", ספר שירים לילדים שאטלס כתב מנקודת מבטו של ילד. הספר זכה להצלחה גדולה והפך לקלאסיקה ישראלית, ובעקבותיו פרסם אטלס ספרים נוספים בסדרה, בהם "גם הילד הזה הוא אני", "ורק אני לא", "אני רוצה שפתאום" ו"הילדה שאני אוהב". הספרים עוסקים בחיי היומיום של ילדים, במחשבות שלהם ובמפגש שלהם עם העולם מנקודת מבט ישירה והומוריסטית.