היא עזבה את מערכת החינוך ויצאה להקים יישוב שלם שבו דווקא אנשים עם צרכים מיוחדים הם אלו שמנהלים את העניינים. תמר הקשר, מייסדת "גבעות", חושפת בראיון חשוף לשירה אליצור בפודקאסט "למה אני כאן" מבית אתר כיפה, איך נראה המקום שבו מוגבלויות הם לא פונקציה
"מצאתי את הפתרון: בואו נלמד אותם איך העולם הזה בנוי"
המהפך של הקשר החל במפגש מקרי בגן שעשועים, שם חלקה את תסכולה על אלימות שהייתה בכיתה שחינכה עם מנהלת בית ספר לילדים עם נכויות קשות. המנהלת סיפרה לה על ילדים שזקוקים לבריכה הידרותרפית כדי לנשום, אך אין מי שיחזיק אותם במים. הקשר הבינה מיד שיש כאן הזדמנות לתיקון כפול: "הילדים עסוקים בלהתעלל אחד בשני ולא לראות אחד את השני. בואו נלמד אותם איך העולם הזה בנוי".
היא לקחה את תלמידי כיתה ח' ה"בעייתיים" להתנדב בבריכה של בית ספר "אילנות" בירושלים, מהלך ששינה את פניה של הכיתה כולה. במקום להעניש את הילדים על אלימות, היא נתנה להם אחריות על חיים של אחרים, וראתה איך החמלה שנפתחה בהם משנה את אישיותם. "מאותו רגע ראיתי את השינוי שהילדים עוברים, אני עוברת, ההורים עוברים, כולנו עוברים. משהו גדול קרה", היא משחזרת את תחילת הדרך של המודל המשלב.
התובנה מהפרויקט הייתה ברורה: השילוב אינו נועד רק "לעזור" לחלשים, אלא הוא צורך קיומי של החברה להתרפא. ההקשר מדגישה שהילדים עם הצרכים המיוחדים הם אלו שמלמדים אותנו, ולא להפך: "הילדים האלה נולדו עם שליחות שאולי היא קשה להם, אבל לנו היא מרפאה, היא מתקנת, היא מוציאה טוב". הגישה הזו, שרואה ב"מוגבלות" כלי לתיקון חברתי, הפכה לאבן היסוד של כל מה שבנתה מאוחר יותר.
"גבעות פשוט חיכתה לנו מימי בראשית"
המיזם שהתחיל כדיור וחינוך צמח ליישוב שלם בשם "גבעות", שבו גרות כיום 45 משפחות סביב קהילה משלבת. היישוב כולל שני בתי ספר, מערכי דיור ותעסוקה נרחבים לבוגרים מעל גיל 21, ומקומות עבודה כמו מחלבה, אורווה ובית קפה המנוהל על ידי בעלי מיוחדים. הקשר מתארת את המקום כ"גן עדן" שבו כל אחד מוצא את מקומו: "הוא בית לאנשים עם צרכים מיוחדים, והם שייכים וזה המקום שלהם".
יחד עם שותפתה נועה מנדלבאום, הקשר הקימה את היישוב על חורבות היאחזות נחל שלא צלחה, מתוך תחושה של גורל: "גבעות פשוט חיכתה לנו מימי בראשית. אנחנו פשוט זה המקום". המודל הייחודי שהקימו מבוסס על כך שהקהילה אינה מורכבת רק מהורים לילדים עם צרכים מיוחדים, אלא מאנשים שמאמינים שהשילוב הוא הדרך הנכונה לחיות. "אנחנו צריכים את המהלך הזה בשביל חברה בריאה, בשביל חברה מתוקנת", היא מסבירה.
החזון של הקשר לא עוצר בחינוך ותעסוקה, והיא כבר מתכננת את האתגר הבא: הזדקנות בתוך הקהילה. ביישוב הוקם מרכז יום סיעודי ומתוכנן דיור מוגן, כדי לאפשר לבוגרים להזדקן בכבוד בביתם. בחיוך היא מסכמת את השותפות העמוקה עם האנשים המיוחדים שליוותה במשך עשורים: "אנחנו תמיד צוחקות שאנחנו נשב על כיסא גלגלים ויאכילו אותנו ביחד. מה ההבדל בינינו לבינם בעצם?"