הסופרת הדסה בן ארי פרסמה פוסט ובו נפרדה מהסוכה בצאת החג. "זאת רק אני שמנשקת את קירות הסוכה כשאני נפרדת ממנה או שגם אתם מכירים את המנהג הזה?", שאלה את העוקבים. "אתמול, נכנסתי להיפרד מהסוכה אחרי יום שלם שבו הייתי צמודה למסך, וליוויתי בלב ובגוף ובמחשבה את השבויים שלנו שחזרו, השקטתי את כל המילים שרצו לי בראש ורציתי להגיד. כי בשנתיים האלה בחרתי לא להגיד מילה לימין ולא מילה לשמאל, ופתאום כל כך התחשק לי כבר לדבר. והלב שלי סער סער סער".
הדסה בן ארי נפרדת מהסוכה
ובכל זאת, החליטה בן ארי לשתוק: "כי ברגעים כאלה אינטימיים, קדושים, צריך לתת למציאות לדבר". בתוך הסוכה היא בירכה ונפרדה ממנה, "וחשבתי, מי בכלל רוצה לשבת בחנק הזה של עור של לויתן. אבל ביהדות כמו ביהדות הטקסטים הפנומנאליים תמיד מחביאים שכבות גיאולוגיות של אמת ויופי. סוכה מעורו של לויתן מגלמת את ההבטחה שיגיע היום שבו יתגלה שיש מקור אחד לקודש ולחול - אלוהים. וכוחות בלתי רגילים שמתגלים באדם - גם הם מגיעים ממקור עליון, מעל הטבע. יום אחד יתגלה, ואולי כבר עכשיו, שאנחנו יושבים שבעה ימים בתוך סוכת ארעי, אבל כל חיינו אנחנו יושבים תחת צל האמונה. בעיניים שלי ראיתי בשנתיים האחרונות אנשים נושאים הפכים של מוות וחיים, של ארעיות וקבע, של צחוק ובכי".