מגישת הטלוויזיה צופית גרנט שיתפה בתחושות שלה לקראת הפרק המיוחד שישודר הערב (ה') בתכנית "אבודים" ברשת 13, אותה היא מובילה. "כשיצאתי למסע אחרי דדי בורדה לא הבנתי לאן אני נכנסת", סיפרה גרנט, "היו כל כך הרבה סתירות. כל כך הרבה רגעים שצעקו: 'עזבי, זה לא ילך'. היה שלב שאמרתי בקול: 'אני לא יכולה. הסיפור הזה גדול עליי. הוא מטורף'".
צופית גרנט: "אני רק אישה אחת עם לב חשוף"
אלא שאז, הבינה גרנט שהנשק שלה הוא המצלמה שלה. "אני לא חוקרת מוסמכת, ואין לי שום יכולת לאיים או להכריח אף אחד לדבר. אני רק אישה אחת עם לב חשוף, שלקחה אמא אחת שקופה לחפש את הבן שנעלם לה - וזה כל הסיפור. ברגעים האלה, שם, באמצע וגאס, מול עיניים שמתחמקות, מול תשובות שמסתירות - הבנתי כמה קשה לי לספר את הסיפורים האלה. כי מה עושים כשכל מה שנשאר לך זה מבט? וכמה את יכולה להחזיק עבור אחרים בלי להישבר?".
גרנט המשיכה ושיתפה: "חשבתי שהלב שלי לא יכול להתכווץ יותר ואז ההודעה הגיעה. אחרי השידור של שלושת הפרקים על דדי בורדה, יצאתי מהשידור מיואשת. לא סתם מתוסכלת, מרוסקת. הקהל לא היה עדין. הרשת געשה. התגובות נעו בין זעם לשברון לב: איך אתם מעזים לשדר סיפור כזה בלי סוף? מה עשיתם פה בכלל? וחלקם, כואבים עוד יותר: ברור מה קרה שם, הם יודעים ולא אומרים. אבל אנחנו מעולם לא טענו שמשהו קרה. לא רמזנו לרצח. לא הפנינו אצבע. רק ניסינו לפענח מתוך בלגן אדיר של סתירות, שתיקות, לחצים ודמויות שנעלמות כל פעם מחדש".
בזמן הזה בחרה גרנט לשתוק. "ישבתי בשקט. ממש שתקתי. בכיתי. אמרתי: אולי טעיתי, אולי באמת היה עדיף לא לשדר. ובין כל הספקות, באותו לילה, הדבר האחרון שחשבתי שיקרה קרה. הטלפון שלי הבהב. נכנסה הודעה. תמונה. ובצידה משפט אחד: 'האם זה האדם שאתם מחפשים?' והלב שלי,לא רק התכווץ - הוא נעצר".