לפני שבועיים חן גולדשטיין-אלמוג שוחררה משבי החמאס, יחד עם שלושת ילדיה - אגם, גל וטל. הבוקר (ב') היא התראיינה לתכנית "בחצי היום" בכאן רשת ב', ושיתפה עדות מצמררת מהשבי. "שמענו שלושה סיפורים ממקור ראשון, ועוד סיפור שסיפרו לנו", אמרה למראיינת אסתי פרז בן עמי, כששוחחו לגבי פגיעות מיניות בשבי, "אלה דברים שקרו כמה שבועות אחרי החטיפה. הן פצועות פיזית, אבל עם האופן שפגעו בהן מינית וחיללו את גופן, הן לא יודעות איך הן יתמודדו. אם היו משחררים אותן יותר מוקדם זה היה נחסך מהן. ראינו גם בחור שהכו".
"היה אובדן שליטה כלשהו, הרגשנו שגם הם חסרי אונים"
במהלך הראיון, גולדשטיין-אלמוג חזרה לרגעי החטיפה, זמן קצר לאחר שבעלה נדב ובתה הבכורה ים נרצחו. "בדרך, כשלקחו אותנו, אמרתי לילדים: 'ים כבר בטוח לא איתנו'. ונדב גם, זה היה ירי מטווח אפס לחזה. מסתבר שהם היו שם, בבית, עוד כמה ימים עד שהיה אפשר בכלל להגיע ולחלץ אותם". על השבי עצמו סיפרה, כי הייתה כל הזמן יחד עם הילדים. "בחודש וחצי הראשונים היינו בדירה מרכזית, אחר כך היה אובדן שליטה כלשהו, הרגשנו שגם הם חסרי אונים. ההתקפות הלכו וגברו כל כך עד שדירות שהיינו בהן חטפו הדף, והתחילה העברה יותר אינטנסיבית ממקום למקום".
"הילדים הפתיעו אותי בקור הרוח שלהם ביום החטיפה"
האם המשוחררת נזכרה בסיטואציה קשה במיוחד. "באחד הימים בשבי, עוד בדירה הראשונה שהגענו אליה, משהו לא נראה להם באופן שבו אני מסתובבת או חופשייה, והם איימו שאולי יאזקו אותי, אבל זה לא קרה. זאת הייתה הפעם היחידה שאיימו עליי בדבר כזה". הילדים, למרבה ההפתעה, גילו בגרות בלתי נתפסת: "הילדים הפתיעו אותי בקור הרוח שלהם ביום החטיפה, ובביטחון שלהם במהלך התקופה בשבי. הם דיברו עם השובים שלנו בעברית בביטחון רב, ולמדו הרבה מילים בערבית לאורך התקופה. הם כתבו וציירו המון".
גם אחרי שבועיים בארץ, גולדשטיין-אלמוג עוד מתקשה לעכל. "קרה פה דבר שלא קרה אף פעם", היא הודתה, "חשבנו שישראל לא תירה ירייה, שקודם כל מוציאים אותנו. ככל שעברו הימים, הבנו שזה הסתבך. כשתקיפות חיל האוויר הפכו מטורפות, התחלנו לחשוב שאולי מקריבים אותנו כדי להחזיר את השקט לעוטף. אני עוד מעכלת, אני בכאן ועכשיו עם הרבה מחשבות על מה שעברנו, ועל מי שנשאר שם. חשבנו שהחטופות שנשארו שם יבואו יום או יומיים אחרינו. עברו שבועיים והן עוד שם".