לא יהיה נכון לומר שהפרסום נחת על עטרה אוריה. אחרי הכל, לפני ארבע שנים היא הלכה להתמודד בתכנית "הכוכב הבא" בקשת 12, במטרה להפוך לכוכבת הבאה של ישראל. אלא שאותו ניסיון לא צלח במיוחד, אוריה הצעירה עברה את האודישן הראשון והודחה מהתכנית, ונשארה בחורה אנונימית לחלוטין. לפני חודשים ספורים, כשהיא רחוקה מאותו חלום נערי, היא זכתה סוף סוף לפריצה המיוחלת.
הסיפור של "ילד מטריה" קרה בבית ספר דתי
"ילד מטריה", השיר שכבש בתחילה את הטיקטוק, התפוצץ בסופו של דבר גם בתחנות הרדיו ובקרב הקהל הרחב, נכתב ממעמקי ליבה של עטרה אוריה. בקול קטן ומתוק היא שרה את סיפורו של עומר, הילד הדחוי בכיתה, שצוות על ידי המורה לילדה המוזרה; "זאת שלא רוצים אותה/זאת שלא רואים אותה/זאת שאף אחד לא משחק איתה". אוריה לא תיארה לעצמה לאילו מימדים זה יגיע. "את יודעת, שיר ראשון, יוצרת שאף אחד לא מכיר, הייתי בטוחה שאוציא כמה שירים ולאט לאט זה יקרה. לא דמיינתי שזה הולך להיות כל כך גדול".
"קיבלתי הודעה מנער שסיפר שבזכות השיר שלי הוא לא ירביץ יותר"
כפי שאוריה מספרת על עצמה בשיר, היא לא רגילה להיות במרכז העניינים, וגם בשיחה שלנו הביישנות והמבוכה שלה ניכרת היטב. "זה באמת שינוי גדול", היא מדברת על הפרסום, "אני בן אדם מופנם וביישן, בהתחלה לא ידעתי איך לתפוס את זה. כל העניין הזה של להיות על במה כשהאור עליך וכל הקהל מוחשך, זה לא באמת טבעי, אבל יש בזה התעלות גדולה והתרגשות גדולה", היא מודה, ומסכמת, "אני מתמודדת טוב, אני חושבת".
היום הראשון בספטמבר ולספסל הלימודים חוזרים לא מעט עומר ועטרה. את מרגישה שהשיר שלך הצליח לקדם משהו?
"חד משמעית השיר הזה קידם והזיז דברים", היא משיבה, "אני מקבלת הודעות שמוכיחות לי את זה. למשל, קיבלתי הודעה מנער שסיפר שהשנה הוא חוזר לבית הספר, ובזכות השיר שלי הוא לא ירביץ יותר לילד שהרביץ לו כל הזמן. זה דבר שגורם לי להבין שעשיתי משהו. לילד אחד תהיה שנה יותר טובה בזכות השיר הזה, ואני מקבלת הרבה הודעות כאלה".
עטרה אוריה צילום: רותם לבל
"ברגעים האלה של הבדידות הדבר היחיד שאתה יכול לעשות הוא לדבר עם אלוהים"
יש לך טיפ לאותם ילדים?
"קודם כל, אני מציעה לא להישאר עם זה לבד. הרבה פעמים אנחנו מקבלים על עצמנו את תפקיד המוחלש, חושבים שזה מגיע לנו ולא משתפים אף אחד. ההפך - אם אתם מרגישים שקופים או לא רצויים, יש מבוגרים סביבכם שתפקידם להתערב ולעזור במקרים כאלה. תפנו ותדברו, זה יכול מאוד לעזור". אוריה ביקשה להוסיף מסר אישי, "תזכרו כמה הנשמה שלכם יפה, וכמה אתם טובים וראויים לאותם הדברים שכולנו ראויים אליהם - לכבוד והערכה".
בבית האחרון והדרמטי בשיר, אוריה כתבה, "ונהיה לו קצת רטוב אז הוא פותח מטריה, והוא לוחש לאלוהים: אם אתה קיים, תעשה לי איזה נס ותיקח אותי מכאן". הפנייה לאלוהים, מסתבר, לא מקרית. "אני באה ממשפחה דתית", מודה הזמרת, "קיבלתי חינוך דתי לאומי. אלוהים היה שם כל הזמן ברקע, והרגעים האלה של הבדידות, כשאתה לבד בין ארבע קירות, הדבר היחיד שאתה יכול לעשות הוא לדבר עם אלוהים".
גם בחינוך הדתי תופעת החרמות לא פוסחת
הסיפור של עומר, מספרת אוריה, קרה גם הוא בבית ספר דתי בו למדה ביסודי. למרות זאת, אין לה שום אכזבה מבורא עולם. "אני מאוד שמחה שגדלתי וחונכתי בחינוך דתי", היא מפתיעה, "עד היום אני אדם מאמין". גם על החינוך הדתי, היא מסבירה, תופעת החרמות לא פוסחת. "זה לא משנה איזו אוכלוסייה ואיזה חינוך אתה מקבל. זה נושא שצריך להציף בכל המגזרים והגיע הזמן שנתעכב עליו ונטפל בו".
עטרה אוריה עם הרבנית ימימה מזרחי צילום: איילה אדרי, תהל כנסים ואירועים
"ילד מטריה קיים, לא צריך עוד אחד"
בחרת להשאיר את הסוף של השיר פתוח, בלי לספר מה קרה לעומר בסוף. למה?
"כשכתבתי את השיר, כתבתי אותו בבת אחת, וזה יצא ככה בשלמותו עם הסוף הפתוח. זו לא כל כך הייתה בחירה מודעת. אחר כך התלבטתי על הסוף הזה, ואז הבנתי שאני לא רוצה לגעת בזה. אם יוצאים רגע מהסיפור הפרטי שלי ומבינים שיש עוד הרבה 'עומר' בעולם, יש לו כל כך הרבה סופים אפשריים. כל אחד יכול לקחת אותו אליו".
השירים הבאים שלך יהיו קשורים גם הם לנושא הזה?
"השירים הבאים מספרים דברים אחרים עליי, כל שיר הוא עולם בפני עצמו. להגיד שאני הולכת לכתוב עוד שירים על הנושא הזה? לא חושבת, אין לי עניין לעשות משהו שכבר עשיתי. ילד מטריה קיים, לא צריך עוד אחד".