בפוסט מרגש שכתבה שולי מועלם לרגל קבלת "אות בן גוריון", מספרת חברת הכנסת לשעבר על ימיה בבאר שבע "12 שנים בבאר שבע, חמש וחצי שנים עם מועלם, 6 וחצי שנים בלעדיו", בפוסט חושפת מועלם את הקהילה שתמכה בה לאחר ששכלה את בעלה באסון המסוקים "אחרי מותו אף פעם הבנות ואני לא היינו לבד בשבתות או בחגים, תמיד מוזמנות תמיד חלק מקהילה עוטפת ומחבקת."
בהתייחסה לפרס אמרה "אמשיך לפעול ולהוביל יחד עם רבים וטובים את הדרך להתקדם להגשמת החזון . באר שבע והנגב יהיו תמיד חלק ממי שאני , חלק מהחיים והזכרון שהולכים איתי ועם המשפחה שלנו לתמיד."
לפוסט המלא:
"30 שנה אחרי שהגענו מועלם ואני לבאר שבע, זוג צעיר עם נעם התינוקת בת 3 שבועות ,
30 שנה מאז שקשרנו את חיינו עם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ועם המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, אקבל בע"ה ביום רביעי את "אות בן גוריון" על תרומה מיוחדת לנגב ולבאר שבע.
זכינו לחיות 12 שנים בבאר שבע 5 וחצי שנים עם מועלם, 6 וחצי שנים בלעדיו. אלה היו שנים כל כך משמעותיות בהתפתחות האישית והמשפחתית שלנו, שנים של לימודים והתפתחות בעבודה, שנים שהפכנו מזוג עם ילדה למשפחה כשנולדה ניצן בתנו השנייה.
זכינו והיינו חלק מקהילה מופלאה, קהילת בית כנסת הכיפה בשכונה ה' ששילבה באופן מרגש מבוגרים וצעירים, ותיקים וחדשים, אנשי תורה, מדע וחסד , אנשי חינוך ועשיה למען הכלל, אנשים גדולים וכל כך צנועים ומאירי פנים שכל אחד ואחת מהם שמורים בליבי.
רק שתבינו במשך כל השנים שמועלם היה בצבא וגם אחרי מותו אף פעם הבנות ואני לא היינו לבד בשבתות או בחגים, תמיד מוזמנות תמיד חלק מקהילה עוטפת ומחבקת.
בבאר שבע למדנו חברות וקירבה, למדנו כבוד הדדי, סובלנות ושיתופי פעולה, למדנו אחריות קהילתית ןערבות הדדית, למדנו מסירות ופגשנו אנשים גדולים שמגשימים יום יום את החזון היהודי והציוני בנגב.
מועלם למד הנדסת חשמל ונהנה ושמח מכל רגע, גם מאלה שהיו קשים, סיים (כרגיל) בהצטיינות וחזר לגולני.
צילום: ללא
אני התקדמתי בעבודתי כאחות בסורוקה עד לתפקיד האחרון בהנהלת בית החולים , במקביל ללימודי תואר ראשון ושני באוניברסיטה . זכיתי והקמתי בבאר שבע בית מדרש לנשים יחד עם תנועת אמונה .
כחברת כנסת כל הנושאים שנגעו לבאר שבע והנגב כולו היו חלק מהעשייה המאוד משמעותית שלי עם דגש על מערכת הבריאות בנגב . זכיתי והובלתי את החלטת הממשלה להקמת בית חולים שיקומי עדי - נגב נחלת ערן וירושלים ומחלקת שיקום בבית החולים סורוקה.
אני יודעת יש עוד המון עבודה להביא את הנגב להיות מה שבן גוריון צפה בחזונו :
"בנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו - כי רק במאמץ מלוכד של עם מתנדב ומדינה מתכננת ומבצעת נוכל למשימה הגדולה של הפרחת השממה וישובה. מאמץ זה יקבע גורלה של מדינת ישראל ומעמדו של עמנו בתולדות המין האנושי".
אני אמשיך לפעול ולהוביל יחד עם רבים וטובים את הדרך להתקדם להגשמת החזון .
באר שבע והנגב יהיו תמיד חלק ממי שאני , חלק מהחיים והזכרון שהולכים איתי ועם המשפחה שלנו לתמיד.