זאת הסיבה שאמשיך להזמין מ-wolt גם אחרי העלאת המחירים

וולט שוב העלתה מחירים ואלפי משתמשים מאיימים להחרים את פלטפורמת המשלוחים ולנטוש אותה לטובת האפליקציות המתחרות. לי אין שום כוונה לעשות זאת, והסיבה לכך פשוטה מאוד | דעה

תהילה שינובר תהילה שינובר, חדשות כיפה 30/01/25 12:59 א בשבט התשפה

זאת הסיבה שאמשיך להזמין מ-wolt גם אחרי העלאת המחירים
שליח וולט, צילום: Yonatan Sindel,Flash90

אתחיל בהבהרה: אינני כלכלנית. אפילו להפך. אם היה מקצוע שנועד ללמד אנשים כיצד לנהל את הכסף שלהם בצורה גרועה מאוד, כנראה שהייתי עוזבת את עולם התקשורת והולכת לככב בתחום. לכן אני ממליצה לכם לקחת את דבריי בעירבון מוגבל ובעיקר כדעתי האישית בלבד, ולא כהמלצה שתייעל את חייכם. ובכל זאת, הרשו לי לנפנף לכם בדעה האישית והייחודית שלי: גם אחרי עליית המחירים המוגזמת מאוד של פלטפורמת המשלוחים WOLT, אני מתכוונת להמשיך להשתמש בה - לפחות פעם בשבוע.

הסיבה לכך פשוטה מאוד: אין באמת אלטרנטיבה. אין לי אהבה אישית לוולט ואזמין בשמחה מהאפליקציות המתחרות "תן ביס" או "משלוחה", אם רק היו מציעות את אותה חווית לקוח של וולט. הסיבה לכך שוולט הרשתה לעצמה להעלות מחירים בצורה מופרזת כל כך היא שהיא יודעת את מה שגם אני יודעת: אין עוד אחת כמוה. בניגוד לחברת התעופה אל על שהולכת ומתייקרת בזמן שחברות כמו "ארקיע" או "wizz" מספקות את אותה החוויה במחיר נמוך יותר, בעולם המשלוחים אין באמת תחלופה ראויה.

אין באמת אלטרנטיבה

מלבד העובדה שרוב המסעדות שאני אוהבת להזמין מהן בכלל לא מופיעות באפליקציות האחרות, לוולט יש עוד כל כך הרבה אפשרויות שאין במתחרות - קניות בסופר, מוצרי פארם, הזמנה משני מקומות במקביל בלי תוספת דמי משלוח, מוצרי חשמל ואפילו בגדים. בחנוכה היה אפשר להזמין חנוכייה בלחיצת כפתור ובחורף אפשר להזמין למשרד מטריה, אם במקרה נתקעתם וגשום בחוץ. האפליקציה נגישה, שירות הלקוחות די זמין ומעל הכול מתקיימת הבטחה אחת: יהיה לנו אוכל היום.

אני יודעת מה אתם רוצים להגיד: בגלל אנשים כמוני חברות מרשות לעצמן להעלות מחירים. אתם מתארים לעצמכם שאילו רק נחרים כולנו את וולט ונחליט שלא להזמין מהם יותר, הם יתקפלו ויחזירו את המחירים הקודמים. ייתכן שאתם צודקים, כבר ציינתי בתחילה שאיני גאון כלכלי, אך האמת הפשוטה היא שאין לי טיפת מוטיבציה לכך. חרם כזה יארך מספר חודשים שבהם אצטרך לבשל לעצמי מדי יום ולוותר על המנהג המגונה לפנק את עצמי לפחות פעם אחת באוכל שהוכן על ידי אדם אחר ומגיע עד לידיים שלי.

אנחנו לא משלמים רק על האוכל

כבר כתבתי בעבר שתשלום על אוכל אינו רק תשלום על האוכל עצמו (ששוויו זול בהרבה מהמחיר שאנחנו משלמים) אלא תשלום גם על חוויה, ובעיקר על דמי מאמץ. כשאני מזמינה אוכל בצהריים למשרד אני לא בהכרח מעוניינת בפאד-תאי הספציפי שהזמנתי, אלא בעיקר רוצה שמישהו אחר יכין בשבילי את האוכל - ומוכנה לשלם גם סכומים גבוהים לשם כך. יקר לכם מדי? זה בסדר גמור, אתם לגמרי יכולים לוותר ולהכין בבית ארוחת צהריים נפלאה בסכום נמוך הרבה יותר.

חשוב לזכור שהזמנת אוכל היא לא צורך בסיסי, כמו משאבים אחרים יקרים במדינת ישראל, אלא מותרות. מותר לנו לכעוס על העלאת המחירים אך מותר לנו גם להחליט בכלל לא להזמין. ובכלל, מדינת ישראל יקרה כל כך, ששום התייקרות כבר לא מצליחה לטלטל אותי. עד שהחלב של תנובה לא יעלה לפחות 15 שקלים לליטר אני לא מתכוונת להחרים אף אחד. תקראו לי בזבזנית, תקראו לי חסרת אחריות, אני כבר אמרתי את זה קודם.