ברמקולים הושמע שיר אהבה לחמין - כשהגיעו המנות הבנו בדיוק למה

אם זה חמין, טשולנט, צ'ונט או בכלל קדרה יהודית, זה לא משנה איך אתם קוראים לזה - אי אפשר להתעלם מהרגש שהמאכל הכתום הכהה הבהיר הזה מעורר בלבבות יהודיים ברחבי העולם. ביקרנו בפסטיבל שלם על טהרת החמין בבני ברק, וחוץ מגביר של עיירה ראינו הכל | סקירה

עדיאל רמתי עדיאל רמתי, חדשות כיפה 13/01/25 11:52 יג בטבת התשפה

ברמקולים הושמע שיר אהבה לחמין - כשהגיעו המנות הבנו בדיוק למה
טשולנט או חמין או איך שלא תקראו לזה, צילום: אפיק גבאי

זה לא חדש שלישראלים רבים יש תחושת פומו (למה אין לזה מילה מספיק טובה בעברית עדיין?) מבילויים בימי חמישי בהם הם לא נמצאים. אם גם אתם נמנים עם הקבוצה הזאת, בשבועות הקרובים יש מקום שאתם חייבים להגיע אליו. רק נותר לכם להכין את הנפש לכמות בלתי נתפסת של סוגי חמין, ומיומנויות חניה שיהיו מותאמות למדרכות בני ברק.

על רחוב מצדה הפתוח, מספר שולחנות מסמנים את הכניסה ל"מסעדה היהודית", בית אוכל מוכן בני ברקי, בן יותר מ-20 שנה. ליד דוכן המארח, קלרניטן מחונן ניגן בביצוע חי מיטב ניגונים יהודיים, בין שירי אהבה לחמין (אמיתי) שהושמעו ברמקולים. הרגשנו כמו בתפאורה של קבלת פנים מפוארת או שטעטל חדשני שכזה. וזה עוד לפני שהגיעו אלינו מגוון קדרות החמין המסורתיות.

מפתה במיוחד | מנות המסעדה

מפתה במיוחד | מנות המסעדה צילום: אפיק גבאי

אין כמו אוכל מנחם

לשולחננו העגול והנקי (!) הגיעו סוגי חמין מכל יהודי הגלובוס. הראשון שבהם, והמצטיין, בעיניי, הוא ה"טבחה": חמין טריפוליטאי שבו החיטה והבשר הם המרכיבים העיקריים, ולצידם קוקלות - קציצות סולת. למרות היות בני ברק עיר שלא מתהדרת בספרדיותה בהכרח, המסעדה הצטיינה במנה. אחריה הגיעה ה"סחינה" - הווריאנט הצפון אפריקאי של החמין - סיר שבת הבנוי משכבות של קטניות, בשר, תפוחי אדמה, דגנים וביצים חומות, חימם את הלב.

ואם כל זה עוד לא גרם לנו להתחיל לנמנם על המדרכה, עוד הוגש לנו ה"טבית" - חמין בנוסח עיראק, שגיבוריו הם עוף ואורז, הזוכים לתיבול רסק עגבניות ובהרט עז טעם בזכות תבלינים כגון הל, קינמון, פלפל שחור, מוסקט וזרעי כוסברה; לא שכחנו גם את הקלאסי - מנת ה"טשולנט" - החמין האשכנזי הריחני ובו שעועית, דגנים, בשר וקישקע כולל גרסה צמחונית נטולת בשר. חובבי הבשר, אגב, גם לא יישארו עם צלחת ריקה, כי "מהמעשנה" - נתחי בשר בריסקט שעוברים עישון ממושך במעשנה ולאחר מכן משתבחים בבישול לילי ממושך, ייתן להם בדיוק את מה שהם רוצים.

חמין

חמין צילום: אפיק גבאי

החזרת המקורית של המקום היתה לא פחות מנפלאה

את אלו ליוו מבחר סוגים של קוגל, ביניהם ה"אוברנייט" - קוגל תפוחי אדמה שישב לילה שלם על האש, והיה מעניין מאוד. הלוקשן קוגל - הקוגל הירושלמי מאטריות היה בסדר גמור, אך לא ברמת זה של תפוחי האדמה. ה"ויאפצ'ק", קוגל תפוחי אדמה עם בשר מפורק פתח את הראש. החזרת המקורית של המקום היתה לא פחות מנפלאה, שאפילו יכולתי לאכול אותה לבד. עד כאן חווית פסטיבל החמין. אך זה לא נגמר שם.

בתוך המסעדה עצמה, כמו בשוק אוכל רחוב, ניצבים דוכנים שמגישים עשרות (!) מגשים של אוכל מוכן, וסלטים רבים כל כך - אווירה של פסטיבל צבעוני. בתוך מסעדת הגורמה שבפנים, בהמלצת המלצרית ביקשנו נגיסי עוף בטמפורה וקרפלך בשר שהיו מעולים. ציפוי הבירה של נגיסי העוף היה מדויק ומוצלח ממש, והקרפלך מפתיע לטובה. את כל זה חתם קינוח שוקולד ששלח אותנו בבטחה לירושלים הקרירה. החל מה-9.1.25, ולאורך ימי חמישי ושישי של ינואר ופברואר, משיקים במסעדה היהודית בבני ברק את הטשולנטיאדה ואתם צריכים להגיע.

הטשולנטיאדה

מחיר: מנה ענקית של אחד מהסוגים - 59 שקלים
טעימות של שלוש מנות - 85 שקלים

ימים חמישי ושישי במהלך החודשים ינואר ופברואר

חמישי בין השעות: 11:30-00:00 שישי 08:00-14:00

המסעדה היהודית, מצדה 12 בני ברק

כשרות המהודרת של הרב לנדא

הכותב היה אורח במסעדה